קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: למה ב"הגדה של פסח" מסופר בשמחה על מכות מצרים?
תשובתי: בהתחלה, כל עוד האדם נמצא תחת שליטת האגו שלו, נדמה לו שהמכות האלה מתבצעות עליו, כי הוא הרי לא מפריד את עצמו מהאגו שלו. אבל אחר כך, כאשר הוא יוצא מהאגו שלו, הוא מרגיש את המכות האלה, שכביכול עוברות על גוף אחר, על איזה מצב קודם, שלא שייך אליו עצמו, אלא לאגו שלו.
כי הוא הרי כבר התנתק מהאגו שלו ולכן המכות האלה מתבררות כמומתקות. המתיקות הזאת גורמת לאדם שמחה מיוחדת.
היציאה ממצרים מתרחשת בכל מדרגה חדשה. כל פעם שמתגלה האגו צריך להתגבר עליו, לברוח ממנו, להתעלות, ואחר כך לתקן אותו להשפעה, כדי ש"מלאך המוות" יהפוך ל"מלאך החיים", למלאך הטוב. זו כמו מיני יציאה ממצרים בכל דרגה הבאה, "בכל דור ודור", כי בדרך כזאת אנחנו עולים במדרגות.
ככל שהאגו שלנו גדל יותר, ואנחנו מתעלים מעליו ואחר כך מתקנים אותו ומושכים למדרגה שלנו, כך זה עוזר לנו לגדול הלאה. אנחנו מתחברים יותר ויותר חזק זה עם זה כעם ובזה משפיעים על כל העולם, בכך שמעבירים לו את השיטה ואחר כך את הכוח שמאפשר להתעלות מעל לאגו, להתאחד ולגלות את העולם הרוחני.
אבל רק הכוח העליון מסוגל להוציא אותנו מתוך האגו שלנו, ולא אנחנו בעצמנו. על ידי זה שאנחנו מתחברים, אנחנו מאפשרים לאור להשפיע על החיבור שלנו ולממשו. כי אנחנו לא יכולים להתחבר לבד, אנחנו מסוגלים רק לבקש ולתת יגיעה שעליה פועל האור העליון ומממש את המצב הזה. אז אנחנו מרגישים את היציאה בתוך הקשר שלנו שנוצר.
מתוך תוכנית הטלוויזיה "מקובלים כותבים. ליל הסדר", 04.03.2013
