דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / עולמנו הוא עולם וירטואלי

עולמנו הוא עולם וירטואלי

laitman_67_70.jpg

אולג יהלום – דעה:

המציאות שלנו מורכבת ממציאות "פיזית", המצויירת לנו על ידי 5 התכונות האגואיסטיות הבסיסיות, וממציאות "וירטואלית", הנבנית על ידי האגואיזם שלנו.

למה קראתי להם כך: החלק הפיזי של המציאות והחלק הוירטואלי? מפני ש-5 הרצונות הבסיסיים הם פחות או יותר קבועים בעוצמתם ובאופי שלהם. תמונת המציאות המתוארת על ידם נקראת "העולם הגשמי", הוא קבוע והרוב רואה אותו באופן יחסית דומה.

החלק השני של תפיסת המציאות שלנו מורכב ממבנה דינמי של רצונותינו הקטנים יותר, כמו מכלול משונה של וקטורים המציירים לנו את המציאות. התמונה של המציאות הוירטואלית הזאת תלויה באופן מוחלט ברצונות האגואיסטיים המיידים, המופיעים באדם ברגע נתון.

אלפי שנים המציאות של האדם הייתה מורכבת ב-90% מהעולם הפיזי, אך לקראת סוף מאה ה-20 היחס הזה השתנה, נגיד ל-20/80, כלומר המציאות הגשמית כמעט נעלמה, נשארה רק המציאות הוירטואלית. כמות הרצונות החדשים גדלה באופן מהיר, הרצונות גם משתנים במהירות גוברת.

יוצא שאין שום משמעות אם נשנה את העולם הפיזי. הרי אם המציאות נוצרת על ידי הרצונות האגואיסטיים שלי, ו-5 הרצונות הבסיסיים הם היציבים ביותר, אז ברור שאין שום אפשרות לשנות משהו במציאות הגשמית, מפני שאי אפשר לשנות את רצונותיי האגואיסטיים הבסיסיים, הרי הם הבסיס של קיומנו ואנחנו לא מסוגלים לשנות אותם. יוצא שבמהלך אלפי שנות היסטוריה האנושות הייתה נידונה מראש לאי ההצלחה בניסיונותיה לשנות משהו בעולם מסביבה. כל המלחמות, המהפכות, קידמת הטכנולוגיות לא הובילו לחיים מאושרים ונוחים, משהו שלמענו אנשים חיו ומתו מאות דורות.

לכן מובן למה חכמת הקבלה התגלתה רק עכשיו. הרי היא שיטת התיקון של החלק הדינמי של הרצונות האגואיסטיים, כלומר של משהו שנקרא "תפיסת המציאות". כל אלפי השנים החלק שיכול לעבור תיקון היה רק חלק קטן של התמונה הכללית של המציאות. ואילו בסוף המאה ה-20 תפיסת המציאות של האדם מורכבת כמעט באופן מוחלט מהרצונות שלמען תיקונם הקבלה ניתנה לאנושות. הגיע הזמן ליישם את חכמת הקבלה במימדים של כל האנושות.

ההסבר הזה עונה לחוסר ההבנה הקבועה של האנשים, להם הקבלה אומרת שעל ידי התיקון "הפנימי" אנחנו יכולים לשנות את העולם "החיצוני". ההבדל בין הפנימי לחיצוני הוא רק בכך שהפנימי שבנו נוצר מהרצונות שאי אפשר לתקנם, לכן אם נרצה לקבל תענוג מהם אנחנו לא צריכים "מסך". מרגע היוולדנו יש לנו אפשרות לקבל תענוגים מהשימוש ברצונות האלה. ואילו ה"חיצוני", אלה הרצונות הלא מתוקנים שלנו, היקום עצמו אוסר למלא אותם על ידי חוקיו הפיזיים.

לפני מאות שנים, כאשר "העולם הפיזי" תפס את החלק הגדול של מציאות האדם, הוא היה יכול לבנות את חייו בצורה שירגיש טוב. עכשיו זה בלתי אפשרי, מפני שאי אפשר למלא את הרצונות הקטנים האלו ללא תיקון. כלומר, החל משנת 1995 ועד סוף 6,000 השנים, האנושות לא תוכל להרגיש טוב אם לא תתחיל ליישם את שיטת התיקון של הרצונות האגואיסטיים הקטנים.

לאחר התיקון הרצונות האלה יוכלו לקבל אור, האנושות תוכל לרכוש את הרוגע הנפשי המיוחל ואת ההרמוניה, העולם שלנו סוף-סוף ישתנה לטובה ויהיה טוב ומלא אור.

שאלה: ההבדל בין הפנימי לחיצוני הוא רק בכך שהפנימי שבנו נוצר מהרצונות שאי אפשר לתקנם, לכן כדי לקבל תענוג מהם אנחנו לא צריכים "מסך". מרגע היוולדנו יש לנו אפשרות לקבל תענוג מהשימוש ברצונות האלו והמילוי שאנחנו מקבלים על ידם מצייר לנו את גבולות הגוף שלנו, "האני" שלנו. ואילו ה"חיצוני", אלה הרצונות הלא מתוקנים שלנו, היקום עצמו אוסר למלא אותם על ידי חוקיו הפיזיים.

תשובה: נכון, אך מכיוון שהמדרגה העליונה מתקנת בהדרגה את התחתונה, מהתיקון "החיצוני" אנחנו בעל כורחנו נעבור תיקון גם בפעולותינו הפנימיות, זה לא יגרום נזק לאחרים אלא בהדרגה יהיה גם לטובתם. הרי מדרגתנו הנוכחית מנוהלת באופן מוחלט מלמעלה, "אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך מלמעלה המכה אותו ואומר לו גדל".

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nUkpN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest