עולם בינארי

שאלה: אתה אומר שאנחנו רק כאילו רוצים להשפיע…

תשובתי: כמובן. נכון לעכשיו אנחנו כאילו רוצים את זה. האם אני יכול באמת לרצות משהו כל כך "על טבעי"? מה זה נותן לי? למשל, אם אני רעב, האם אני יכול להרגיש את הרעב של מישהו אחר? – לא, כי זה לא קשור לכלים שלי. האדם תמיד פועל מתוך הרצון. כיצד אוכל לרצות משהו מעבר לאינטרסים של הרצון שלי? זה בלתי אפשרי, לא קיים בטבע. כשם שעץ הוא עץ ואבן היא אבן, כך גם רצון הוא רצון. ולידו קיים השׂכל שעוזר לי להשיג את הרצוי ולהתמלא. מעבר לזה אין שום דבר.

בסופו של דבר, מדובר על "תאים" מאוד פשוטים של הבריאה, שפועלים לפי עיקרון בינארי: או כן או לא. אין ריבוי ואין מורכבות. כל המורכבות היא כתוצאה מקיומם או חוסר-קיומם של המרכיבים הבינאריים האלה. באמצע אין כלום. חושך מוחלט או אור מוחלט. לאחר מכן נבנית ביניהם מערכת שלמה של יחסים הדדיים רבגוניים, שנובעת מאותם אלמנטים בינאריים.

לכן אם אני רוצה משהו, אני חושב רק על מה שאני רוצה. אם כבר חסר לי משהו קונקרטי, למשל גזר, אינני יכול לרצות בננה. הבננה כרגע פשוט אינה קיימת מבחינתי. אני "נעול" על שלי. ניתן לראות זאת בבירור אצל ילדים. לפי אותו העיקרון עובדים תאי הזיכרון במחשב והנוירונים שלנו: כן או לא, יש קליק או אין קליק.

ולכן פשוט לא ייתכן שבעודנו נמצאים ברצון לקבל, נרגיש בו את הרצון להשפיע. הרי אינני מבין ואינני מרגיש את מה שרוצה האחר. אני יכול רק להרגיש בתוכי צורה כלשהי שנקראת "אחר", אך היא מתגלה ברצון שלי.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 26.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
בשבי האשליה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JjHRX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest