עוגה עם מילוי

שאלה: כתוב: "כל המתפלל על חברו נענה תחילה". זה אפילו "לא לשמה", זה אגו טוטאלי, פשוט אגו מוחלט.

תשובתי: כמובן, בינתיים אתה מתקדם בצורה אגואיסטית והאגו שלך גדל. אך אתה רואה שמפעם לפעם פרעה נעשה קשה יותר ויותר, "כי הכבדתי את ליבו". וזהו סימן טוב.

שאלה: כיצד ניתן משנאה לבוא לאהבה, ולא לדיכוי עצמי?

תשובתי: ללא שנאה וקנאה אי אפשר לבנות אהבה. כל האבחנות השליליות הן, בסופו של דבר, מגיעות ליישום באהבה. ואתה זקוק לכל אחת מהן. הרי מה זה נקרא אהבה? על פני מה היא מתרחשת? על פני האגו, בתוך הכלים דקבלה, בתוך תפיסת הזרים כקרובים.

ביטול זה לא נקרא שהכול מתבטל. שנאה לא מתבטלת אף פעם, היא נשמרת בכל עוצמתה, ובדיוק מעליה אתה בונה את האהבה. את כל ה"הר סיני" הזה אתה כאילו מכסה ב"קרם" ומקבל "עוגה" שנקראת "הר הקודש".

זאת אומרת, השנאה נמצאת בפנים. הפער בין בורא לנברא, מצד אחד, נשאר, אחרת הנברא לא היה קיים.

מתוך שיעור לפי מאמר רב"ש, 15.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אולי נחלק את העבודה בינינו?
לבקש לאהוב
האהבה מעל לכל ההבדלים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9WMoD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest