עובר ליד הכנס

שאלה: איך תלמיד חדש שמגיע לקבוצה צריך להתעורר לעבודה הנכונה?

תשובתי: הקבוצה מכניסה אותו לפעולות מסוימות ונותנת לו הזדמנויות. לא סתם אנחנו חיים דווקא כאן ולא במציאות אחרת. כאן, בעולם המעשה, אנחנו יכולים להתקיים אפילו בדרגה "בהמית", בניתוק מהרוחניות שאותה אנחנו בונים מעלינו. מעל לתכונות הנוכחיות שלי אני בהדרגה יוצר את דמות האדם. אני בונה אותו על ידי חיבור עם החברים ויצירה של כוח הבורא בינינו. כל זה הן פעולות רוחניות פנימיות, שנמצאות מעלינו הנוכחיים.

ובינתיים, אנחנו מתחברים ברמה הגשמית, ללא כוונות רוחניות, וכך בונים את הסביבה. בשביל זה יש לנו את כל התשתית הדרושה, "העולם הזה", שממנו אנחנו מתחילים את ההתקדמות לרוחניות. יש לנו כאן הזדמנות מיוחדת ונדירה: מצד אחד, הבסיס הזה נמצא בהתאמה מסוימת לעולם העליון, ומצד שני, זה מאפשר לנו להתקיים ללא שום התאמה אליו. מציאות, שאותה אני רואה ומרגיש בחמשת החושים הגשמיים שלי, זו למעשה מתנה יקרה מאוד: כאן אני נמצא רק על סף הפעולה הרוחנית, העלייה הרוחנית, ובאותו הזמן יש לי יכולת להשפיע על הרוחניות.

שאלה: ומה אפשר לעשות אם אני להיפך, נוטה לריחוק?

תשובתי: ודאי. מה גם שחוסר הרצון לנסוע לכנס, זאת עדיין לא ההפרעה החזקה ביותר.

אם היו מזמינים אותך למסיבה בסגנון שמוצא חן בעיניך, אתה היית רץ בשמחה. כי שם מחכים לך המטעמים האהובים, ההופעות, בקיצור כל מה ש"מנפח" את הרצון שלך, כדי שתרוץ מקריאה ראשונה.

ואילו כאן אתה מתקדם בדרך הרוחנית ולכן אתה מרגיש שכנס זה מקום לעבודה ויגיעה. ומכאן נובעת הדחייה: פתאום נופלת עליך עצלות, זלזול, מופיע "משהו חשוב יותר", מתגלים עוד כל מיני חשבונות… כל אלה הן תוצאות של המאור שמאיר לך. ולכן זה טוב, רק תשתמש במקום שהתגלה לך לצורך העבודה.

ככל שאנחנו נתקדם יותר קדימה, כך תהיינה יותר הרגשות דומות. ובהתאם לזה אתה תראה, איך נשארים פחות ופחות אנשים בינינו. זה עכשיו אנחנו מניחים, שבמידת ההתקדמות אנחנו נלך ונגדל. אבל למעשה זה לא כך.

בשנת 2007 ערכתי סיור באחת עשרה ערים באמריקה, ובכל עיר התאספו קרוב לשש מאות בני אדם להרצאות שלי ובניו יורק היו אלפיים איש. ואילו היום, יכול להיות שהיו באים 50 – 100 איש.

מדוע? מפני שאנחנו התקדמנו וכך גם הקהל. האנשים כבר לא נמשכים למילה "קבלה" עצמה, הם מבינים יותר, הם יודעים שכאן מדובר על עבודה פנימית. הודות לאורות שהתקרבו, האנשים מבררים לעצמם משהו חדש, וככלל, הם כבר לא רוצים לבוא להרצאות או לנסוע לכנסים.

נשאר מיעוט קטן מאוד, שהוא זה שיממש את התיקון. וכל השאר בצורה זאת או אחרת יצטרפו ל"חלוצים", אבל רק דרך הייסורים. מעטים הולכים קדימה באמצעות האור וכל השאר, באמצעות הייסורים…

מתוך שיעור על המאמר "הסתר וגילוי של השי"ת – א", 04.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כניסה נכונה לתוך הכנס
מדרגות ההתגברות
הכנס הוא מאיץ ההתקדמות העוצמתי ביותר