דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עבורי ועבור אותו אדם

עבורי ועבור אותו אדם

שאלה: תחושת הכאב נמצאת בבסיס הבריאה. ובכל זאת, מדוע תהליכים טבעיים רבים, כמו לידה או שלבי גדילה, מלווים בכאב?

תשובתי: לידה של כל מצב נגרמת מכך, שהימצאות במצב הקודם גורמת לסבל רב. זה נקרא "צירי לידה", אם מדברים על לידה פיזית.

יוצא, שכאב מכוון אותנו ממצב למצב, וזה נוגע לכל תופעה: מהתפרצות של הר געש ועד ללידה הרוחנית שלנו.

שאלה: למה אנחנו, יצורים בעלי תבונה, בכך שמבינים שמנגנון הכאב עובד לתועלת שלנו, שמחים מאוד להיפטר ממנו?

תשובתי: בעלי החיים מתייחסים באופן אינסטינקטיבי לכאב בצורה נכונה. אם הוא עד כדי כך חזק, שמוביל למוות, אז הם מתים. כאשר האגו שלנו גדל מעל לדרגת חי, אז אנחנו התחלנו לפתח כל מיני שיטות מאבק בכאב. אנחנו אגואיסטים, ולא חשוב לנו מה יקרה מחר.

חוץ מזה, האגו שלנו מקולקל, הוא אישי, אינדיבידואלי. לכן אנחנו לא רוצים לתקן את סיבת הכאב. אנחנו מרגישים כאב כתוצאה מקרע בין החלקים של הגוף האחד. מזה, שכל איבר לא מקבל מאיברים אחרים אספקת חיוּת ולא מספק להם מה שהוא מייצר בעצמו, לכן מופיעים כאבים, בעיות, ייסורים.

הבעיה היא בזה, שהתפתח בנו לא סתם רצון לקבל תענוג, אלא רצון לקבל תענוג באופן אגואיסטי, שחושב רק על עצמו, מבלי לקחת בחשבון אנשים אחרים. לכן הכאב שאותו אנחנו מרגישים מגיע אלינו מרחוק, ממערכות חיצוניות, רוחניות, נפשיות גבוהות, שמשפיעות על כולם. אנשים פתאום מרגישים דיכאון וחולשה במדינות שיש בהן מלא שפע. למה? מפני שהמערכת הכללית משפיעה ממש על כולם.

שאלה: איך אתה רואה את התפתחות הכאב בהיסטוריה האנושית ולאן מובילה ההתפתחות הזאת?

תשובתי: עד למאה ה- 20 כל אחד התפתח באופן אינדיבידואלי, אישי, עצמאי. אדם הרגיש כאב של הגוף שלו ובכלל לא קשר את זה עם העָם, עם העולם ועם ההתפתחות הרוחנית. כך האנושות עברה דרגות של דומם, צומח וחי של דרגת האדם.

במאה ה- 20 התגלתה מערכת אנושית של מדרגת אדם, כוללת, אינטגרלית. אנחנו התחלנו להתקשר זה עם זה ופתאום גילינו שאנחנו מחוברים בכל העולם. בעבר, אדם חי בכפר שלו, ולא היה אכפת לו מאחרים, הוא אפילו לא ידע שהם קיימים. והיום, כל אחד יודע מה מתרחש בכל מקום, אפילו תושבי אפריקה ודרום אמריקה. כאשר שוחחתי עם אינדיאנים בדרום אמריקה, הייתי מופתע שהם מדברים כמו בוול סטריט.

עכשיו זה אופנתי לדבר על חכמת ההמונים. בעבר, התופעה הזאת לא הייתה קיימת. זה לא שלא גילינו אותה, היא באמת לא הייתה, אנחנו לא היינו עד כדי כך קשורים בינינו. אם בעבר, מחלות הקשורות למערכת העצבים, היו אופייניות רק לחוגים גבוהים של החברה, אז היום כולם מרגישים דיכאון, פחד, דאגה לעתיד והרגשת קשר עם העולם.

כלומר, הכאב שלי עכשיו מוכפל. בין אם אני רוצה בכך ובין אם לא. אני תלוי בכולם, ולכן אני צריך לדאוג שיהיה להם טוב. אחרת, יהיה לי רע. באופן כזה הטבע דוחף אותנו לחיבור ואיחוד.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 78, 09.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ריפוי על ידי כאב
נהיה בריאים!
שיחה על כאב

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tHjkQ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest