קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד להסביר לאנשים שכדאי להם לעסוק בחיבור אם הם עדיין לא רואים מכך תוצאות ריאליות? הרי זהו שיגעון – לעבוד בלי לראות תוצאות.
תשובתי: כמובן. חכמת הקבלה אינה מציעה לפעול ללא חומר דלק וללא קשר לתוצאות. אנחנו צריכים לבנות סביבה כזאת, חברה כזאת, שתספק לאדם חומר דלק תמורת ההשפעה שלו. הסביבה צריכה להשפיע עליי כך שארצה להצטרף אליה ואיהנה להשפיע לה. דווקא החברה תספק לי את חומר הדלק הדרוש לי לשם כך.
אז כיצד בונים חברה כזאת? – זה התפקיד שלנו. אנחנו, האחוז האחד מהאנושות, צריכים לבנות את הסביבה עבורנו ועבור העולם כולו, ולקבוע בה ערכים כאלה שיגרמו לאדם לרצות לשרת את האחרים ולקבל מכך סיפוק. ולא יהיה לו קשה לעשות את זה. להיפך, הוא ירצה את ההשפעה, היא תמצא חן בעיניו, כולם יכבדו אותו על כך. זהו שכר גבוה הרבה יותר ממענקים כספיים או "סוכריות" אחרות. הרי השכר הזה מועבר בצורה רוחנית, מתוך הכבוד וההערכה מהסביבה.
בצורה כזאת יש לאדם חומר דלק שגורם לו ליהנות מכל רגע של השפעה, הרבה יותר ממה שהוא נהנה היום מהקבלה. יתר על כן, זה מדרבן אותו להשקיע עוד יותר לטובת החברה. הרי זה כדאי – הוא מייד מרגיש עד כמה זה טוב. האור הרוחני הוא אור התענוג שמתפשט בתוך האדם המשפיע כאשר הוא משפיע. כך שחכמת הקבלה לא משאירה אותך בריקנות, אלא היא מביאה אותך לדרגה שבה התענוג ממלא אותך בזמן הפעולה.
אפשר לשאול כאן לגבי הכוונה, אך כלפי ההמונים השאלה הזאת בינתיים לא אקטואלית. בינתיים מדובר על הכוונה האגואיסטית "לא לשמה". החברה יכולה ממש לחייב את האדם להשפיע, ולא בכוח, אלא על ידי הרוח הכללית.
בחיים שלי אני עושה הרבה דברים כדי לזכות בכבוד מהסביבה. אני משקיע לשם כך מאמצים אדירים ומבזבז המון כסף. ניקח לדוגמא את ארון הבגדים שלי: מי צריך את כל זה? אני פשוט צריך את זה כדי לעשות רושם על האחרים. האם לא הייתי יכול לקנות מכונית פשוטה וזולה שאינה דורשת ממני לעבוד בשבילה כמה שנים טובות? אבל לא, אני בוחר בדגם יוקרתי כדי לנקר את עיניהם של השכנים שלי.
וכך זה בכל דבר, בין אם זה קניית דירה, נישואין, הולדת ילדים, וכל פרט אחר בחיים שלנו. לו רק היינו יודעים את החשבונות האמיתיים שלנו… אני תמיד מכניע את עצמי לערכים של הסביבה. אני כמו עבד, משועבד לאחרים. תראה איך הטלוויזיה משפיעה עלינו: היא מכריחה אותי להיכנע למי שמעוניין להרוויח על חשבוני.
אך האם אני משפיע לטובה על ידי קניית המוצרים והשירותים שלהם? הם פשוט הורסים אותי. אני תמיד חושב במה להשקיע את הכסף – אבל במה אני משקיע? אם הייתי יודע כיצד להשפיע לטובת הסביבה, לטובת המערכת הכללית – אז הייתי נהנה כפי שהיום אני נהנה כשאני ממלא את הרצון האגואיסטי של הנוכל שמרוויח על חשבוני. אני הייתי משקיע בסביבה, והיא הייתה מחזירה לי באותו המטבע, היא הייתה תומכת בי ברגע החולשה, הייתה מספקת למשפחתי את כל ההכרחיות…
מה אנחנו מקבלים היום מהטייקונים ששותים מאיתנו את המיץ? – שום דבר! תפתח את העיניים ותראה מה קורה בעולם. 99% מהמאמצים שלך מתבזבזים על הרצונות האגואיסטיים של הסביבה. אך בחברת הערבות ההדדית, אתה היית משרת את הסביבה שבנויה על עיקרון השוויון, היית מרגיש ביטחון ושלווה, והיית זוכה לקבל ממנה בתגובה יחס חם ולבבי.
קשה לנו לתאר לעצמנו במוח ובלב עד כמה המצב הנוכחי הרסני. נכנסנו לעבדות מהסוג הגרוע ביותר. אנחנו כמו מהופנטים, מתוכנתים לתחרות אינסופית: עדיין לא קניתי הכול, עדיין לא כולם נשארו מאחוריי. החברה לוחצת עליך בכל רגע. נדמה לך שאתה מתייגע עבור המשפחה, עבור הילדים, עבור עצמך – מה פתאום! זאת בסך הכול אשליה.
אם נסתכל מהצד על מה שבנינו – נגלה דברים נוראים. כל המערכות הללו מתבססות רק על הניצול האגואיסטי של הזולת.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 25.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ממה מתחילות מהפכות
על רפסודה קטנה
המתאגרף, המשקפופר, והצדק החברתי
