עבודת אלילים

בעל הסולם, מאמר "השלום": "כי חלקו והפרידו את כל פעולה ופעולה, מפעולות הכלליות, לפי עצמה. דהיינו, הכח העושר, השליטה והנוי, הרעב, המות, והמהומות, וכדומה. ומינו על כל אחד מהם, ממציא ומשגיח מיוחד. והרחיבו הדבר לפי חפצם".

אני רוצה להשיג בחיים כל מיני הצלחות. אני חושב על המטרה שאליה אני שואף, ומנסה להשיג אותה. לשם כך, אני מחפש תמיכה מהטבע. אני מתחיל לייחס לטבע כוח מסוים שיכול לעזור לי. למשל, אם חסרה לי גבורה, זה סימן שאני צריך את אל המלחמה. כדי שיהיה לי הרבה כסף, אני צריך את האל שאחראי על העושר. כך אני "מגלה" עבור עצמי כוחות עזר בטבע.

אם משהו לא מצליח לי, אז ככל הנראה קיימים גם אלים רעים, שצריך לרַצות אותם ולשדל אותם, כדי שהם קצת "יפרגנו" לי.

הרצון האגואיסטי כל הזמן גדל ומביא ליותר ויותר אכזבות, ובתגובה האדם מפתח בתוכו את היחס ה"מיתולוגי" לטבע, מייחס עצמאות לכוחות השונים שלו, ומכנה אותם "אלים".

במידה מסוימת האנושות כבר עברה את השלב הזה, באמצעות הדתות, אך היא עדיין שקועה ב-99% באמונות תפלות. האנשים מאמינים בסוגים שונים של כוחות, בסימני מזל למיניהם. במה שונה קניית חוט אדום מהקרבת קורבן לאל כלשהו ליד איזשהו עץ? זה אותו הדבר, אותה הרמה.

תראו איפה נמצאת האנושות בתקופה ה"מתקדמת" שלנו. לפני אלפי שנים בני האדם החלו בנוהג הזה ועד עכשיו לא השתנו בהתפתחותם. הם עדיין מאמינים באותה הצורה בכוחותיהם של החפצים האלה שמוכרים להם, ובהשפעת התרומות הכספיות, שככל הנראה הולכות ישירות לחשבונו של האל המתאים, כדי שהוא ישלם חזרה ויהיה לי לעזר. כל האמונות והדתות בנויות על הדברים האלה.

חוץ מהתיקון הפנימי של האדם, שיוציא אותו לדרגת הקשר עם הכוח העליון של הטבע, כל השאר נחשב ל"עבודת אלילים" במונחים של חכמת הקבלה. הרי אני לא רוצה לשנות את עצמי, אלא לשנות איזשהו כוח חיצוני, כדי שהוא יהיה טוב כלפיי.

כך התפתחנו מהשיטה המטריאליסטית אל שיטות האמונות, שמשייכות לטבע כוונה, רצון ותוכנית, שאותם אני יכול כביכול לשנות באמצעות פעולות חיצוניות אלו או אחרות. זאת אומרת שאיזשהו טקס לא מסובך מאפשר לי "לשנות" את המטרה והתוכנית של הבריאה.

איזה מין אל זה, אם ניתן לשנות אותו? איזה מין עליון זה אם ניתן לקנות את יחסו הטוב "במזומן"? בכזאת שפלות נמצאת האנושות.

רק השיטה שבאמצעותה האדם משתמש במכלול שלם של אמצעים, מקבל כוחות, משנה את עצמו ועולה עד לדרגת האל העליון, הכוח העליון – זאת השיטה המעשית, האמיתית והנכונה. רק היא באמת ניתנת לביצוע. וחוץ ממנה פשוט לא קיימות דרכים אחרות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 01.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
שיטת שתי הרשויות ומקורות התרבות האנושית
ʺהדתʺ הפנימית של הנשמה
אמונה תפֵלה רווחת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/x2MtF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest