עבד חופשי

לבורא ממש לא מסובך להשתלט על הנבראים באופן מלא. זה הכוח העליון, שעליו נאמר: "אני ראשון ואני אחרון", היחידי שפועל ומנהל את הכול.

הבעיה היא רק איך להביא את הנבראים לחופש הבחירה, לעצמאות, שאותם על הנבראים לכבוש בכוחות עצמם – לא ניתן לתת חופש ועצמאות מלמעלה.

כיצד ניתן לעשות זאת? אנחנו לא יודעים מה זה חופש ועצמאות. אם אנחנו מסתתרים מתחושה לא נעימה כלשהי, אז אנחנו סבורים שכבר השתחררנו ממנה, וכאשר אנחנו יוצאים מתחת לחץ או שליטה של מישהו, אז נחשב שהפכנו לעצמאיים. אבל זה לא נכון.

אם אנחנו, זה רצון, אז קודם כל נדרש רצון וצורך לעצמאות ולחופש. וזו בעיה. איך יכול להיות בבריאה משהו חופשי שהוא תוצר של כוחות מסוימים שהולידו אותו?

אם אין עצמאות, אז אין נברא – ישנו רק חומר חלבוני המתקיים לפי חוקים ברורים ומוגדרים ונמצא תחת השפעות של כוחות למיניהם המפתחים ותומכים בו, מביאים ללידה ולמוות. אולם בתוך כל זה אין לו שום עצמאות בכלום.

אם להסתכל על החיים של כל האנשים, אז נראה לעין שהם אינם מחליטים דבר בעצמם. מאין יבוא להם רצון עצמאי ואפשרות כזו?

זאת כל הבעיה של הבורא בזמן בריאת הנברא, אם אפשר כך לומר, כי נברא הוא מי שרוכש כוח עצמאי, היינו, נבדל מהבורא. אבל כיצד זה אפשרי? ואם הוא לא ייבדל, איך יגיע לעצמאות?

לכן חשוב לנו לעבור דרך תחושת הגלות, ולא אחת, אלא גלות שהולכת וחוזרת כמה פעמים ברמה יותר ויותר פנימית בכל פעם. גלות ראשונה, אם בכלל ניתן לקרוא לה כך, זו בבל, הגלות השנייה היא גלות מצרים, השלישית – גלות פרס או מדי, והרביעית האחרונה זו הגלות שלנו.

אנחנו משיגים את הגלויות הללו בעבודה הפנימית שלנו, כאשר מגיעים להכרת התלות שלנו ואז נודע לנו כיצד להפוך לעצמאיים. הרי השותפות שלנו עם הבורא, הדבקות עמו, מניחה את העצמאות שלנו. אחרת, אני לא יכול להיות שותף.

גם כאשר נאמר על כך שאני העבד של הבורא – זאת לא אותה עבדות שהייתי בה מלכתחילה. אני עושה מעצמי עבד של הבורא מתוך מצב ומדרגה עצמאיים לגמרי. מדרגת ה"עבד" מניחה את קיומו של המצב המנוגד לו, כלומר חופש מוחלט.

מתוך שיעור על מאמר הרב"ש, 07.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
היסוד לעצמאות הוא ניתוק מהבורא
עבדות מרצון לאהבה
מסיכה, אני לא מכיר אותך!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2HgS7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest