דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / סנה בוער בקוצק

סנה בוער בקוצק

סנה בוער בקוצקשאלה: איך אתה מתייחס לתופעה מהסוג הבא, שקיימת בחיים הרוחניים של העם היהודי – החסידות? כשמדובר על גילוי הבורא, איזה מקום אתה מפנה לחיזיון? תורה היא דו שיח בין בורא לאדם, כלומר, משהו אישי במיוחד ולא סתם חוק מבנה העולם?! מה תוכל להשיב על כך?

תשובה: דיברתי כבר הרבה על זה. בהתחלה החסידות הייתה חכמת הקבלה הטהורה. הרי מי שהמשיך את דרכו המפורסמת של האר"י הוא הבעל שם טוב (בעש"ט) , שהשתוקק רק לדבר אחד – להפצת חכמת הקבלה. וכל תלמידיו, החסידים הראשונים, היו מקובלים. הבעש"ט קרא לתורתו "חסידות" מלשון "חסד" – תכונת ההשפעה, תכונתו של אברהם – המקובל הראשון. כיוון שחסד – השפעה – הוא התכונה הראשונה שרוכש אחרי המחסום מי שעולה ברוחניות.

אבל אחר כך התפתחות האגו השתלטה גם על החסידות, ותורתו של הבעש"ט איבדה את המילוי הפנימי הרוחני שהייתה באנשיה ונשארה בהם רק חיצוניות – אפיונים החסידיים ומנהגים. אותם הכניס בעש"ט כדי למשוך אנשים רגילים לחכמת הקבלה.

גם תפקיד האדמורות שהיה מקומו של המורה-המקובל, התחיל לעבור לא לתלמיד הראשון, אלא בתורשה לבן של המקובל, שלעיתים לא היה תלמיד אלא רק בן של אביו המקובל. בדרך זו החסידות של בעש"ט נפלה מרמתה הגבוהה של רבניה כמו קוצק, ברסלב, רוז'ין וכו', עד לרמת העולם הזה, עד כדי כך שהיום החסידים מאמינים שבאובייקטים של העולם הזה (למשל באוכל) ישנם ניצוצות רוחניים (נשמות של בהמות) שאנחנו צריכים לאכול אותם כדי להיתקן.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IiCIS

2 comments

  1. האם העמקה בלימוד הקבלה מחייב קיום מצוות מעשיות כדי להתאים שורש לענף?

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עוד יגיע היום שבו יבינו כולם כי התמזל למי שהגיע ללמוד אצלך.

    אני יודע זאת.

    אנו נוטים לראות כי את כל הגדולים מגלה ההמון דווקא לאחר זמן ממושך. בהתחלה מזלזלים, אח"כ מתעלמים ובסוף האסימון נופל ומעריכים.

    אני מקווה שבדור שלנו זה יתגלה בקרוב.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest