דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סליחה, לא רציתי להעיר אותך!

סליחה, לא רציתי להעיר אותך!

laitman_2009-05-27_8216_70.jpg

כאשר הבורא מעורר אותנו הוא מצפה לאותה התגובה מצידנו. כלומר, הוא מצפה מאיתנו שנגיב בצורה מודעת להתעוררות שהוא נתן לנו. כי ההתעוררות מלמטה (איתערותא דלתתא), מאיתנו-לבורא, חייבת להשתוות להתעוררות מלמעלה (איתערותא דלעילא), מהבורא-אלינו. רק כך הבורא יוכל למלא אותנו באורו.

הבורא מעורר אותנו ובתגובה אנחנו פותחים את הספר בהתלהבות גדולה ומתחילים ללמוד. לאט לאט אנחנו מתחילים ללמוד קצת פחות וזה מתחיל להיות לנו קשה, התופעה הזו מתקיימת כי הבורא שולח לנו את ההרגשה הזאת של חוסר הרצון בעבודה, באותו האופן שהוא שלח לנו את ההרגשה של הרצון בלימוד.

מדוע? – משום שכעת הוא מצפה שאנחנו נתעורר בעצמנו, מלמטה אליו. הוא רוצה שאת ההתעוררות מצידו אנחנו נחליף להתעוררות משלנו, אחרת זה יהיה כאילו הכל יהיה על חשבונו, ולא על חשבוננו – ואז איזו תועלת יש מזה?! אם שום דבר אינו מגיע במאמץ מאיתנו איננו יכולים להכין את הכלי הרוחני שלנו למילוי של האור העליון!

למעשה, רק נדמה לנו שאיננו רוצים את הרוחניות, משום שלא באמת אנחנו שרצינו את הרוחניות מלכתחילה, אלה היו התנאים שנתנו לנו, קיבלנו אותם מלמעלה! כאשר משכנעים אותנו שאיננו רוצים את הרוחניות, זה דווקא אנחנו, הרצון שלנו ליהנות, עכשיו אנחנו יכולים להוסיף אל הרצון ליהנות את אותה ההתעוררות שהייתה לנו בתחילה.

יוצא, שקיבלנו התעוררות מהבורא, הפכנו אותה להתעוררות עצמית, הבאנו אותה לכל החברים ויחד איתם אנחנו רוצים למשוך את האור העליון. אני משתמש בחברה כמגבר, הבקשה שלי הפכה לחזקה פי כמה בכך שעבדתי כנגד האגואיזם שלי, על ידי זה שהעברתי אותה לאחרים. בתמורה אני מקבל גילוי חזק פי תר"ך פעמים (פי 620). כך אני מתקדם למדרגה הבאה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.04.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
עבודת הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/c41U2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest