דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סיפורים קצרים. מנדודים במדבר ועד לגלוּת האחרונה

סיפורים קצרים. מנדודים במדבר ועד לגלוּת האחרונה

לאחר מעמד הר סיני עָם ישראל מתחיל לעבוד על עצמו, בכך שמממש פנימית את תוכנית התיקון שנקראת "ארבעים שנות נדודים במדבר".

"ארבעים שנה", כך נקרא פרק הזמן (למרות שזה לא מרווח של זמן, אלא מרווח של מדרגות), כאשר הם עולים מדרגה של אגואיזם שלם ומתקנים אותו במנות, בחלקים, בזה שמתעלים עד לדרגה של אלטרואיזם מלא.

אבל זה עדיין לא אומר שהם מקושרים עם הבורא. הם משיגים רק מצב שבו הם נמצאים מולו, אבל עדיין לא מתחברים עימו, כי למרות שעוצבה בהם תכונה של השפעה הדדית, עדיין חסרה התכונה של אהבה הדדית.

עכשיו הם צריכים ליישם בתוכם תיקון שנקרא "אהבה הדדית", כלומר לעבור מהתנאי של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", לתנאי של "ואהבת לרעך כמוך".

התנאי הראשון מומש במדבר וסימל, שלאדם כבר אף פעם לא יופיע, לא רצון ולא מחשבה לעשות למישהו רע, עד כמה שזה לא יצטייר לו כמועיל.

אבל יחד עם זה, עדיין לא מושג הביצוע של הכלל "ואהבת לרעך כמוך", כאשר אפשר להחיות בתוכך את כל האגו הכללי הענק ולהצליח לכוון אותו לאלטרואיזם, לקשר עם אחרים.

זה כבר נפתר בתהליך של כיבוש "ארץ ישראל", שבו נמצאים שבעה עמים, שבע תכונות אגואיסטיות עצומות שעליהן חייבים להתגבר ולהכניען. וזה נקרא "מלחמות השחרור". במילים אחרות, לכבוש את העמים, להגלותם או להרוג אותם, זה אומר, לתקן את אותו האגו שמופיע עכשיו במדרגה האחרונה של התיקון בארץ ישראל.

כאשר העם מבצע את התיקון הזה בתוכו, הוא מגיע למצב של "בית המקדש", כלומר לגילוי הבורא ביניהם שהחזיק אותם קרוב ל- 800 שנה עד לחורבן בית המקדש.

במשך פרק הזמן הזה מתרחשות המון תהפוכות, עליות וירידות חדות, מלחמות עם יוון ורומא, כל מיני מריבות פנימיות, אבל כל זה רק כדי לחזק עוד יותר את הקשר ביניהם.

והעָם משיג מצב של תיקון, מגיע להשגת הבורא. הם יודעים למען מה הם חיים ומבינים שהם קיימים בעולם נצחי, מושלם ואין סופי. הפעולות הגשמיות שלהם וההשגה הרוחנית של העולם העליון הן עבורם בלתי נפרדות.

אבל אט אט הם החלו ליפול מהמצב הזה, עד שהוא נעלם לחלוטין מהרגשתם.

נשאלת השאלה, בשביל מה זה נעשה אם הם השיגו את התיקון השלם שלהם?! – זה נעשה כדי לתקן את שאר הבבלים שהתפזרו על פני כל כדור הארץ. כי הם עדיין נמצאים באגו של בבל העתיקה בדרגה אגואיסטית קטנה. הם לא עברו את השלבים של מצרים ושל "עגל הזהב".

לכן עָם ישראל, בהיותו בדרגה גבוהה, בכך שהתעלה מעל האגו, נפל ממנו, ומבחינה חיצונית מצא את עצמו כביכול בדרגה של שאר העמים, אבל בתוכו קיים פוטנציאל אגואיסטי עצום.

וכאן מופיעה ההתנגדות בין הבבלים, כלומר כל העולם ועָם ישראל, מפני שהעָם הזה אינו מורגש כשייך לציוויליזציה הארצית, יש בו משהו מוזר שבכלל לא דומה לשאר העמים.

זה מורגש לפי הגילויים הקטנטנים שבו. וכמה שחלקי עָם ישראל לא ירצו להיות דומים לכל שאר תושבי כדור הארץ, הם לא יוכלו להיות כאלה, כי הם לא מהעולם הזה. הם נפלו מהעולם הרוחני לעולם שלנו.

מתוך התוכנית "סיפורים קצרים", חלק 2, 22.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
סיפורים קצרים. עלייה להר סיני
סיפורים קצרים. חציית "גבול מצרים"
סיפורים קצרים. הגלות האחרונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xviWw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest