דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / "עשיריות" / 600,000 פרצופי הנשמה הכללית

600,000 פרצופי הנשמה הכללית

כנס בלוס אנג'לס. שיעור מס' 4.

האור העליון, הבורא, ברא רצון "יש מאין", שלגמרי הפוך ממנו. הרצון הזה הוא הנברא היחיד שקיים.

אחר כך הרצון הזה גדל תחת השפעת האור שפיתח אותו והתחיל לעבוד בצורה עצמאית. הוא רצה להידמות לאור והתחיל להתייחס אליו כאל אמצעי להשגת המטרה הזאת, בכך שמקבל אותו, עד כמה שמסוגל, בעל מנת להשפיע.

והרצון הזה נקרא "נשמה", מפני שהאור המרבי שהוא מסוגל לקבל לתוכו בעל מנת להשפיע נקרא "נפש", "רוח", "נשמה". בינתיים אי אפשר לקבל יותר. רק אחר כך, בגמר התיקון, אפשר יהיה לקבל גם כן אור של "חיה" ו"יחידה". ובינתיים הרצון הזה נקרא "נשמה", לפי האור המרבי שהוא מסוגל להכיל.

יוצא, שכולנו נשמה אחת, רצון אחד. וכדי להביא את הרצון האחד הזה לפעולה חופשית ועצמאית שתידמה לבורא, הוא התרסק והתחלק להרבה חלקים. אבל בעצם, זה אותו הרצון, רק שהוא מרגיש את עצמו מחולק ל- 600,000 חלקים. כל אחד מרגיש את עצמו כחלק אחד קטן מהרבה חלקים.

החלקים האלה של הרצון התחלקו יותר ויותר, כך שבכל נברא שבעולם שלנו יש חלק קטן של אותו הכלי האחד הגדול. והמטרה היא, שבני האדם, על ידי היגיעה שלהם, יוכלו לחבר את כל החלקים האלה יחד.

כל חלק, כל אדם שמצטרף לכל שאר החלקים, מרגיש את עצמו כנשמה אחת שלמה. כי זה הוא שחיבר את הנשמה הזאת. אחד מחבר לעצמו את כל שאר 599,999 החלקים, וסך הכול יוצא 600,000. על ידי היחס שלו כלפי כל שאר החלקים, האחד הזה בונה את הנשמה שלו מ- 600,000 חלקים.

2014-10-31_rav_lesson_congress_n4_pic01

ובאופן זהה גם האחר עושה את זה, בכך שמצרף לעצמו את האחרים, ועוד אחד כלפי כל האחרים וכן הלאה. יוצא, שבחיבור הזה כל אחד בונה את הנשמה שלו, אף על פי שכולנו יחד מהווים רק רצון אחד.

לכן, בכך שמתחברים, אנחנו משיגים כלי אחד. אבל כל אחד צריך לתקן את עצמו, כלומר להתחבר עם כולם. בינתיים אנחנו מתחברים בעשיריות, אבל בעיקרון, אותה הגישה מתייחסת לכל הכלי השלם, לכל הנשמות, לכל הנבראים, לכל בני האדם בעולם הזה. לכן היחס שלנו צריך להיות מכוון לכל הנשמה הכללית.

למרות שאני מתכוון להתחבר רק עם העשירייה שלי, אני צריך לחשוב שבדרך כזאת אני מתחבר עם כל הכלי הכללי, עם כל האנושות: גם עם אלה שנמצאים היום בעולם הזה, גם עם אלה שחיו בעבר וגם עם אלה שעוד יחיו, לא חשוב מתי.

כל זה, הנשמה שלי, כי אני מחבר אותם יחד בהתאם לתכונות שלי. אם כל אחד מאיתנו יחבר את 600,000 חלקי הנשמה, אז כל אחד יבנה את הנשמה הייחודית שלו. מה שאני ארכיב, אף אחד אחר לא יוכל ליצור. ומה שירכיב מישהו אחר, גם כן אף אחד אחר לא יוכל ליצור חוץ ממנו. לכן, כל אחד הוא מאוד חשוב.

בזמן החיבור שלנו, כל אחד מאיתנו צריך לחשוב, שלמרות שהוא מצטרף לעשירייה קטנה, דרכה הוא מתכונן להתחבר עם כל הנברא שקיים. וזה נקרא "נשמה" אחת.

אם אנחנו פועלים בעשירייה שלנו עם כוונה כזאת, אז זה כבר מספיק כדי להתחיל לגלות בתוכה את כל הנשמה הכללית.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בלוס אנג'לס, 01.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כאשר אתה מתקן את כולם, אתה מתקן את עצמך
נשמה אחת לכולם
ההשתקפות המחולקת של האיחוד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest