סוד החיים

מתוך שיעור מס' 4 בכנס הקבלה בטורונטו

אנחנו קיימים באיזשהו עולם זמני: נולדים, חיים ומתים. ברור שזה מעורר בנו שאלות רבות: בשביל מה כל זה? אם הטבע עושה את הכול למען איזושהי מטרה, ומקדם אותנו בכל פעם למצב גבוה יותר, אז איפה כאן התוצאה של החיים שלנו? היא נעלמת, איננו מרגישים אותה.

חכמת הקבלה מסבירה לנו את זה. היא אינה מחייבת אותנו להאמין, בשונה מהדתות והאמונות למיניהן. היא מציעה לנו לבצע פעולות, שבעזרתן נוכל לפתוח בפנינו את כל המציאות.

חכמת הקבלה אומרת שלמעשה אנחנו כל הזמן נמצאים במציאות אחת, שנבראה על ידי מחשבת הבריאה. המציאות הזאת נבראה כבר במצבה הסופי, המושלם, כמו שנאמר, "סוף מעשה במחשבה תחילה". כלומר, מלכתחילה, בתחילת המחשבה, כבר התגלה סוף המעשה, ואנחנו נמצאים במצב הזה, הטוב, המושלם, המתוקן, שאין טוב ממנו.

המצב הזה הוא קבוע. אבל אנחנו, שנולדנו בו ונמצאים בו, מרגישים את עצמנו כמו נברא דומם, שאינו מרגיש דבר. כי "להרגיש", זה נקרא להרגיש את הפער בין שני מצבים, ביני לבין עוד משהו. הרי אנחנו יכולים לנתק את עצמנו מאיזושהי הרגשה, ולא להרגיש אותה. אני יכול לקבל זריקת הרדמה, ואני לא ארגיש כאב, אפילו אם אכניס את היד שלי לתוך האש.

ההרגשה היא כל מה שדרוש לנו. רק מי שמרגיש נקרא "נברא". אנחנו איבדנו את ההרגשה של אותו המקום ה"מושלם", שבו היינו בצורה של נקודה. כלומר היינו בכל החלל העצום הזה, אבל בהרגשתנו היינו דומים לנקודה.

עכשיו אנחנו צריכים להרחיב את ההרגשה שלנו מהנקודה הזאת עד לעולם אין-סוף, שעליו מדברת חכמת הקבלה. הרי גם עכשיו אנחנו נמצאים בשטח הבלתי מוגבל של עולם אין-סוף, אך בהרגשה שלנו אנחנו דומים לנקודה, ולא מרגישים שום דבר. האם ניתן לומר על טיפת זרע שהיא אדם? – לא. זהו איזשהו רשימו (גֵן אינפורמטיבי), ואם הוא יתפתח, הוא יהפוך לאדם. כך זה בדרגת הקיום החלבוני.

ואם מדברים על ההרגשה, קיים בתוכנו הרשימו של ההרגשה, ואנחנו צריכים לפתח אותו עד למימדים אינסופיים. אנחנו צריכים להגיע בהרגשה שלנו, בקליטה שלנו, בהתפעלות שלנו לכזה מצב, שבו כל חלל האין-סוף ייכנס לתוך הרשימו, כלומר, הרשימו יתנפח ויבלע לתוכו את כל מה שנמצא בתוך העיגול הזה.

זה נקרא שאנחנו צריכים לקלוט בתוכנו את הבורא, או במילים אחרות, את התכונות שלו, תכונות ההשפעה. כשהן ייכנסו לתוכי ויצטרפו לנקודה המקורית שלי, הן יגרמו לי להתנפח ולהתחיל להרגיש מהי תכונת ההשפעה בפני עצמה, מיהו הבורא. ואז ארגיש את כל המציאות האינסופית הזאת ואהפוך להיות נצחי ומושלם, בדומה לבורא.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס הקבלה בטורונטו, 16.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להגיע למטרה מהר ובקלות
כל אחד יכול
כל אחד – נקודה, כל אחד – אין סוף

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest