סדנאות 12.02.2013

סדנת חיבור בנושא "משפחה אחת"

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה:

מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת

1. "מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת – נשמת אדה"ר.. כמ"ש, (בראשית ב, ז) "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים".. אלא מה שנאמר שיש ששים רבוא נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "ששים רבוא נשמות"

2. "כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב"ה, כולן הן אחד. למעלה עוד לא ניכר בהן שהן זכר ונקבה, אלא כשיורדות לעולם כל הנשמות בבחינות זכר ונקבה".

"זוהר לעם", פרשת "לך לך", פסקה 204

זכר ונקבה בראם

3. "זכר ונקבה בראם. מכאן נשמע, כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה, כראוי. בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב"ה שם דירתו באותו המקום. וברכות אינן נמצאות אלא במקום שנמצא זכר ונקבה. שכתוב, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. ולא כתוב, ויברך אותו, ויקרא את שמו אדם. ללמדך, שאפילו בשם אדם אינו נקרא, אלא זכר ונקבה יחד".

"זוהר לעם", פרשת "בראשית" ב', פסקאות 368 – 369

4. "כתוב: ועל כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".

בראשית ב', כ"ד

5. "אמר רבי עקיבא: איש ואישה, זכו- שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתם".

סוטה יז, א

משפחה

6. "מושג משפחה – מלשון לספח.
כתוב "ואל משפחתי"(בראשית, כ"ד, לח). שם משפחה, הוא לשון התקרבות והתחברות, דומה לשרש ספח כמו "ונספחו אל בית יעקב מהסתפח בנחלת ה'", כלומר התדבקות.

פירוש על התורה "הכתב והקבלה" על בראשית פרק כ"ד פסוק ל"ח

7. "עיקר הוראת שם משפחה, הוא לשון התחברות.. וקרבת בני אדם שהם משרש ויחס אחד".

פירוש על התורה "הכתב והקבלה" על בראשית פרק ל"ב פסוק כ"ג

"ואהבת לרעך כמוך"

8. "ואהבת לרעך כמוך". (ויקרא, י"ט י"ח).

"רבי עקיבא אומר: "זה כלל גדול בתורה". (ב"ר, פכ"ד).

"נצטוינו "ואהבת לרעך כמוך", אשר מלת "כמוך" אומר לנו, שתאהב את חבירך באותה השיעור שאתה אוהב את עצמך, לא פחות בשום פנים שבעולם. זאת אומרת, שאני מחויב לעמוד תמיד על המשמר, ולמלאות צרכי כל איש ואיש.. לא פחות כמו שאני עומד תמיד על המשמר למלאות את צרכי עצמי".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "מתן תורה", אותיות: א'– ג'

9. "הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו בצורה של "ואהבת לרעך כמוך" וזהו דת כולל לכל האומות".

"כתבי בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון"

איחוד העם למשפחה אחת

10. "אין אנו מוצאים בזמנים הקדמונים איגודים וחברות, שלא תמצא בהם קרבה משפחתית בין יחידיה, כי אותה האהבה הפרימיטיבית, שהיא הכרחית לקיום החברה, אינה נמצאת זולת במשפחות, שהם בנים לאב אחד. אולם בהתפתחות הדורות, כבר נמצאים חברות המקושרות יחד תחת מושג של "מדינה". רצוני לומר, בלי שום יחס משפחתי גזעי, שקשר היחיד למדינה כבר אינו קשר טבעי פרימיטיבי, אלא הוא נוגע מתוך צורך הדדי, אשר כל יחיד מתאחד עם הכלל לגוף אחד, שהיא המדינה.
.. אכן המעבר הזה, שעברו הדורות מן האומה הטבעית אל המדינה המלאכותית, דהיינו מן הקשר הבא מתוך אהבה הפרימיטיבית אל הקשר של אהבה הבא מתוך צורך הדדי, אינו גורע כלום מכל אותם התנאים המחויבים בהאומה הטבעית הגזעית.. המבוססים על אהבה והתמסרות אינסטינקטיבית מהפרטים אל הכלל".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "האומה"

11. ""לא חרבה ירושלים, אלא מפני שנאת חנם שהיתה, באותה הדור", כי אז נגועה האומה ומתה, ואבריה נתפזרו לכל רוח".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "האומה"

12. "בושה להודות, שאחת הסגולות היקרות שאבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכל – היא אבדת הכרת הלאומיות. היינו הרגש הטבעי ההוא, המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה, המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי, נתנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואינם.
והתקוה היחידה היא – לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "האומה"

איחוד העולם למשפחה אחת

13. "כל העולם משפחה אחת היא".

"כתבי בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון"

14. "בתקופות ההיסטוריה הקדומות.. היחיד לא נצרך לסיוע כלשהו רק מבני משפחתו. אשר אז, ודאי לא היה מוכרח להשתעבד רק לבני המשפחה שלו. ובתקופות מאוחרות יותר, נצטרפו המשפחות לעיירות ולגלילות, ונעשה היחיד משועבד לעירו. ואחר כך כשנצטרפו העיירות והגלילות למדינות – היה היחיד מסתייע באושר חייו מכל בני המדינה, הנה נעשה עם זה משועבד לכל בני המדינה".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם"

15. "ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו – נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם"

16. "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם"

17. "תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "האומה"

18. "בעת שכל בני העולם, יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאיתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "הקדמה לספר הזוהר", אות י"ט

עם ישראל – דוגמה לעולם

19. "הקומוניזם האלטרואיסטי ("דת ההשפעה לזולתו") הוא דבר נדיר לרוח האדם, ולפיכך העם היותר אציל צריך לקבל על עצמו להראות דוגמא לכל העולם".

"כתבי בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון"

20. "מוטל על האומה הישראלית.. להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "הערבות", אות כ'

21. "האומה הישראלית הותקנה כבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות יכריעו את עצמם לכף זכות, אז יתגלה משיח ה', אשר תפקידו, מלבד מה שישלים את בני ישראל למטרה הסופית לדבקותו יתברך, כן יבוא ללמד דרכי ה' אל כל האומות. כמ"ש ונהרו אליו כל הגויים".

"כתבי בעל הסולם", מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות"

ציטוט לסיום

22. "רְאוּיָה הִיא הָאֱנוֹשִׁיּוּת שֶׁתִּתְאַחֵד כֻּלָּהּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, וְחָדְלוּ אָז כָּל הַתִּגְרוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵחִלּוּקֵי עַמִּים וּגְבוּלוֹתֵיהֶם".

רב קוק, אורות ישראל, פרק ה', י"א

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/umKeN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest