נשמה ותודעה

שאלה: אברהם אבינו הגדיר את המציאות שלנו כשילוב של שלושה גורמים: עולם, שנה, נפש. שבשפה המודרנית זה מסמל: מרחק, זמן ותודעה. האם זה נכון שתודעה היא שוות ערך לנפש?

תשובתי: עולם, שנה, נפש, הם שלושה פרמטרים בהם האדם קיים. אנחנו לא יכולים לתאר את עצמנו אפילו ללא אחד מהם. עולם זה כל מה שאנחנו תופסים מסביב, לכן הוא כל הזמן משתנה. ומאחר והעולם משתנה, אז אנחנו מרגישים את הדינאמיקה של השינויים שלו, כשנה (זמן). ואנחנו תופסים את העולם בנפש. אבל כל זה סובייקטיבי, בהשגה אין שום דבר אובייקטיבי, לכן המדע הוא סובייקטיבי לחלוטין. אם תאמר: "קיים עוד משהו", אני לא אוכל לחלוק עליך. אם אתה בטוח בזה, אז אתה יכול לנהוג איך שבא לך. אני מדבר רק על מה שהאדם משיג בעולם שלנו בשלוש מסגרות, באותן התכונות, באותם המכשירים שיש לו.

הערה: לאברהם היה ידוע הקשר בין מרחק, זמן ותודעה. היום הפיזיקאים הקוונטיים רק מתחילים לגשת לזה. כלומר, אברהם ידע מה שבני אדם היו צריכים לגלות רק כעבור אלפי שנים.

תשובתי: מזמן אברהם ועד היום, האנושות התפתחה לרוחב בחמשת החושים האגואיסטיים שלה, מאז לא העולם ולא הזמן השתנו. עכשיו אנחנו נמצאים על סף המעבר לדרגה הבאה, לכן המדעים הארציים הגיעו למצבם הסופי. ואילו למקובלים יש גישה שונה לגמרי, הם התחילו לפתח את תודעת העל שלהם, כדי לשנות את תפיסת המציאות ולצאת לדרגת עלייה מעל עצמם. להתעלות מעל עצמך, זה אומר להתעלות מעל לטבע שלך, מעל לאגו שלך. אפשר לעשות זאת כשכביכול אתה עובר לשכון באחרים, כשאתה יוצא מעצמך ומזדהה איתם.

חכמת הקבלה נותנת מערכת, שבעזרתה האדם יכול לפתח בתוכו תכונות שנמצאות מחוץ לגוף הבהמי שלו. אז התפיסה שלנו תהפוך להיות שונה לחלוטין, וכבר לא תהיה כפופה לחוקי העולם הגשמי. מעוצבת אצלנו גישה אחרת לתפיסת הבריאה וחקירתה, שבנויה על יציאה מעצמך ועלייה יותר ויותר למעלה. לכן "עולם, שנה, נפש" מתחלפת אצלנו באותם שלושה מרכיבים, אבל כבר בדרגה אחרת. נפש ותודעה הם שווי ערך. נפש זה החלק הפנימי של האדם, ה"אני" שלו. היא מאפשרת לנהל, להבדיל ולפעול עם מה שאנחנו תופסים. זה חשוב מאוד.

אני חושב שנוכל איכשהו לקרב את זה. העניין הוא שקיים קשר בין הדרגה הבאה של ההשגה והדרגה הגשמית, זה נקרא קשר בין ענף לשורש. לכן אפשר לערוך מקבילות מכל מה שיש במדרגה הבאה, למדרגה שלנו ולהיפך. לכן כל המדע המתקדם של המאה ה-20, שלא מצא הסבר מדעי מלא לתופעות רבות והשאיר אותן לא מוכחות, למעשה ימצא תשובה לכל השאלות הללו רק ביציאה לדרגה הבאה. במיוחד אם אנחנו רוצים להתחיל לקשור כאלה דברים כמו זמן, תפיסה, מרחק. אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה בדרגה הגשמית, שלושת המושגים הללו לא מתחברים אצלנו, התלות ההדדית שלהם בכל מקרה לא תהיה מובנת לנו. מנקודת מבטה של חכמת הקבלה, תודעה בעולם שלנו זה כל מיני תחושות ברצון האגואיסטי של האדם. המושגים הללו נעולים בתוכנו, לכן כל העולם נמצא בתוך התפיסה האגואיסטית הזאת.

הערה: בדיוק למסקנה הזאת מגיעים עכשיו הפיזיקאים, שעורכים ניסויים עם סדק כפול. הם כבר מבינים באופן ריאלי שדווקא התודעה קובעת את התוצאה.

תשובתי: פיזיקה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה וכל יתר המדעים יצטרכו בסופו של דבר לקבל, שכל העולם קיים בתודעה שלנו ורק בתוכה אנחנו נמצאים. אבל יהיה צורך לעשות את הצעד הבא: להרחיב את התודעה של האדם ולנהל אותה. זה יאפשר לנו לנהל את הבריאה, מפני שהיא כולה בתוך התודעה שלנו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חכמת הקבלה ומדע", 7.10.2015