דף הבית / נשים / נשים בקבלה

נשים בקבלה

s_ochkami_100_wp.gif

חכמת הקבלה נקראת כך משום שהיא מביאה את האדם לרכישת אושר אינסופי, מנוחה, שקט ושלווה, מילוי, ידע ואהבה בלתי מוגבלים.

איך אפשר לעשות את החיים שלנו כאלה? על השאלה הזאת בדיוק צריכה לתת תשובה ברורה שיטה זו – חכמת הקבלה, כשתהפוך למדריך שלנו ותסייע לנו להגיע למצב זה. ולמרות שאומרים שקבלה מיועדת קודם כל לגברים, אין זה מדויק. הדבר היה נכון לדורות הקודמים, שתפקידם היה רק לשמור על השיטה הזו ולפתח אותה עבורנו, אבל עכשיו הקבלה פתוחה לכולם.

היום אנו מגלים, שנשים נפגעו מהתפתחות העולם הרבה יותר מגברים. האישה איבדה את הבית, אשר שימש לה כהגנה, את הילדים שכרכרו סביבה וחיו לידה. נחלש הקשר שלה עם ההורים, עם הנכדים.

האישה, שמשמעותה "בית", נשארה ללא היסוד שלה, ונותרה בחיים המודרניים ריקנית הרבה יותר מהגבר, שממש להפך – קיבל חופש מהמשפחה, "צעצועים" בלי סוף, ואפשרויות רבות למלא את זמנו.

אין זה מפתיע, שמכל המוני האנשים הסובלים מדיכאון, הרוב הן נשים. הרי לגבר מספיק רק להסתכל על נשים וכבר הוא מקבל תענוג אדיר, בזמן שאישה זקוקה לקשר פנימי יותר עם גבר. קשה לספק את הדרישות הפנימיות העמוקות של הנשים, ולכן בעולם שלנו הן סובלות יותר. מצד שני, האיפוק של האישה, היכולת שלה לסבול ולשרוד, היציבות וההתמדה גדולים הרבה יותר משל הגבר. זו הסיבה לכך, שאיננו חשים את הסבל הנשי במידתו האמיתית.

לחצו לצפייה בסרטוןלמה בנות מדברות יותר מבנים?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gF6tN

17 comments

  1. שאלה לכבוד הרב לייטמן .. רשב"י אמר במערה "נשים דעתן קלה עליהן" למה התכוון רשב"י כשאמר משפט זה?

  2. לרב שלום וברכה,
    דבריך נשמעים נכונים הן מבחינת אינטואטיבית והן ממחקרים במדעי החברה. יחד עם זאת הרבה חשים שהאשה מכילה גם את סבלם של הגברים.בעידן המודרני כל אשה המגדלת ילדים יודעת שהיא גם מגדלת 'ילד גדול ' יותר, בלי לפגוע בכבודו של אף גבר. נדמה לי שהרגשה כזו גורמת לנשים,מחד, ליכולת לסבול ולשרוד גבוהה יותר אך מאידך הסבל הנשי אינומורגש במידתו הנכונה, כדבריך. נדמה לי שבהתנהגות זו יש מה שמכנים'גול עצמי'.אם הנשים אמורות להעלות את חסרונן ודרישתן לרוחניות דרך הקבלה, איך ניתן בפועל ליישם זאת? הרי יש אטימות די גדולה מצד הגברים לצרכי האשה. הרבה גברים מרגישים שבזה שהם מפרנסים את התא המשפחתי יצאו מכלל חובה נוספת.
    אשמח להתיחסות נוספת ע"פ חוכמת הקבלה מה צפוי לנו בעניין ואיך לכוון נכון את החסרון שהלב האנושי יקשיב ויתאחד.
    שיהיה לנו בהצלחה בקונגרס

  3. אסתר המלכה

    אני מעוניינת לדעת, האם האישה צריכה להתבטל לפני הגבר? ומה עם הגבר, גם הוא צריך להתבטל כלפי האישה? אני רואה את הערבות בין גבר לאישה כמידת הביטול של כל אחד כלפי השני. אני מסכימה שכיום גם הגבר הוא ילד קטן שצריך לטפל בו (רוב הגברים, לא כולם). הייתי רוצה לשמוע מדוע רק הגברים תרמו לספרי הקבלה? מהו השורש הרוחני של הדברים? תודה.

  4. כבוד הרב, הנשים לא רק מדברות יותר, יש להם גם זיכרון צילומי:
    זוג צעיר שזה עתה התחנתנו מגיע לביקור אצל זוג חברים ותיקים. שתי הנשים הולכות למטבח ואילו הגברים נשארים בסלון לפטפט. שמע…, אומר אחד מהם, לפני יומיים היינו במסעדה מצויינת, באמת? שואל הגבר המארח, איך קוראים לה? הצעיר מהרהר כדקה ואז שואל: איך קוראים לפרח שאתה נותן לבחורה בפגישה הראשונה? `כלנית?` משיב לו המארח. `לא לא, האחר`, `רקפת?` ניסה שוב המארח. `נו לא זה, אדום כזה`. `אהה ורד`, בינגו! אומר הבחור וצועק לכיוון המטבח: `ורד מותק, איך קוראים למסעדה שהיינו בה לפני יומיים?`

    אבל אפשר לנצל את תכונת הזיכרון הצילומי של הנשים ולרתום אותו, זאת שיטה מצויינת לכל הגברים איך לזכור את ימי הולדת של הנשים שלהם:
    תישכחו פעם אחת, זה מספיק…

  5. זיו שלום,
    הרב כבר הסביר את הצורך של הנשים לדבר יותר בהשוואה לגברים. ואולי גם נשים מדברות יותר כי מלכתחילה הן יכולות לעשות בירורים פנימיים בקלות ומהר יותר מהגברים ולכן יודעות את מה שחסר להן. לא כולן יודעות או יכולות להעלות את חסרונן אל הגברים ולכן לפעמים עולה יותר הצורך להתלונן או לפטפט עם הזולת.
    אשמח לשמוע איך חכמת הקבלה רואה זאת.

  6. אין בעיה עם בירורים פנימיים.
    הבעיה מתחילה כשהן מוציאות את הבירורים הפנימיים האלה החוצה, אי אפשר להשאיר אותם פנימיים לפחות במשחקי כדורגל בטלוויזיה?

  7. אנחנו גם מורידים את הזבל!

  8. זיו חיבור יפה אהבתי.מצחיק מצחיק,אבל אמיתי.

  9. עדיין אין מה לעשות… אם כל הצער שבדבר כמה שזה יראה כלפי חוץ שוביניסטי אישה לא יכולה להגיע לעומקים שגבר מגיע אליהם (זו דעתי) הן בעולם הדת והן מחוצה לו…קחו את כל השירים הכי רומנטיים או הסיפורים הכי רומנטיים הרגשיים היפים והעמוקים או ספרי הדת הגדולים בכל הדורות …הכל הגבר כתב…נכון שנוצרה לגבר בשנים האחרונות תדמית של "יצור שטחי" בגלל שהוא יושב בבית ורואה כדורגל ולא מבין את רצונותיה של האישה לעיתים…אבל עדיין הגבר יכול להגיע לעומקים יותר גדולים מהאישה (שוב אני אומר זו דעתי האישית אני לא איש דת ולא שום דבר) והייתי שמח לשמוע את דעתו של כבוד הרב בעניין זה שישפוך לנו מעט אור על הסוגיה המבלבלת משו הזאת….תודה!

  10. אסתר המלכה

    זיו, אני חשה שהידרדרנו לנושא לא רצוי בבלוג:)

  11. אסתר המלכה

    אריק, זה מזכיר לי שפעם גבר שאל אותי מה הנשים תרמו לאנושות אם הכל הומצא בידי הגברים. כמו שאנו יודעים שיש כח שעומד מאחורי פעולות העולם כך ניתן לברר האם הנשים הביאו את העומק והרצון שלהן בכדי שיהיו המצאות בעולם.

  12. אסתר המלכה : (אחלה שם דרך אגב שמה של אימי שתזכה לחיים ארוכים וטובים) אבל לא הבנתי את הנקודה שלך ..

  13. אריק יקר (אחלה שם אגב)

    הסבר לאסתר המלכה(חבל שלא היה מובן לך מלכתחילה!) מאחורי כל גבר מצליח שממציא וכותב ומרוויח, עומדת אישה חכמה.
    ההסבר להיסטוריה לדעתי, אם כבר אתה שואל, זה פשוט! האישה עסוקה עם הילדים עייפה מלהכין אוכל ולנקות, חלשה יותר פיסית וכן המעמד שלה היה הרבה יותר נמוך. לכן יתכן שדוקא כן היו נשים חכמות רבות שכן המציאו וירדו לעומקם של הדברים, אך כל אלו נקברו תחת עומס של מטלות ותיפקודים שהיו מיוחסות רק לנשים ולכן נשארו הן אנונימיות.

  14. אסתר המלכה

    אריק (אחלה שם אגב, הכרתי מישהו חמוד בשם הזה פעם)
    מה שהתכוונתי להגיד (ותודה לטובה) הוא שבעצם הנשים מתגלות על ידי פנימיותן והגברים על ידי חיצוניותם. כמו שהאישה היא נקב או חיסרון והגבר הוא המשפיע כלומר, מישהו עובד כלפי פנים ומישהו עובד כלפי חוץ….:)

  15. אני באמת רוצה להסכים איתכן באמת מכל הלב אני בנאדם שוחר שלום שרוצה שיוויוניות וצדק בין המינים (אני כותב ספר על זה דרך אגב) אבל עדיין עם ההיכרות שלי בנושא או ההיכרות שלי עם נשים יש כל כך הרבה סימפטומים ומגמות חזקות שלא נותנות לי את האפשרות להסכים איתכן…בואו ניקח דבר קטן ממש "על קצה הקרחון" רבי שמעון בר יוחאי שהוא צדיק יסוד עולם אומר דבר כמו "נשים דעתן קלה עליהן" אז בנאדם בדרגה שלו יש לו כיסוי למה שהוא אומר זה לא סתם בנאדם שזורק משו באויר…זה בנאדם שהיה מחובר לרוח הקודש בדרגה מאוד גבוה כמו הרבה מהצדיקים בדור של אז..

  16. אתה נמצא כאן: ראשי / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / האר"י / שער מאמרי רז"ל / מסכת ברכות
    המקובל האלוקי רבי יצחק לוריא אשכנזי
    מסכת ברכות

    (ד"ש ד"א ע"א) מאמר בברכות פ"א ד"ה ע"ב וז"ל ר' יוחנן חלש עאל לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הם ולא שכרם א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה כו'. כבר הודעתיך בפ' ידע שור קונהו כו' כי בשם יל"י שהוא שם השני של שם ע"ב בו העלה מרע"ה לארונו של יוסף ושם נת' טעמו וגם סגולת זה השם להקים את החולה מחוליו ולכן נרמז בר"ת יהיב ליה ידיה שהוא ר"ת יל"י ובכן ואוקמיה כו' ולכן צריך שיאמר לחולה הב לי ידך ואז יתן ידו החולה ואז יאמר לו המעמיד אותו יהב ליה ידיה ואוקמיה ויכוין בר"ת של השם הנז':

    שם פ"א ד"ז ע"א וז"ל א"ר אליעזר א"ר חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה עיניך כו'. כבר הודעתיך במאמר ס' הזוהר פ' שלח לך בענין נשים דעתן קלה מה עניינו והנה כאשר נמשך הברכה שהיא סוד אימא עילאה בסוד ברוך כבוד ה' ממקומו כנודע והברכה הזאת נמשכת אל נוקבא דז"א דרך ההדיוט שהוא ז"א ואז אין דעתה קלה כבתחילה לפי שאז יש לה מוחין גמורים וסוד הענין הוא כמו שהודעתיך בשער רוח הקדש בענין היחודים ענין שם בוכ"ו הנמשך משם אהי"ה שבבינה המתפשטת עד הנוקבא לתת לה מוחין וסוד בוכ"ו הוא בגי' ד"ל כשיעור קומת המלכות ארך שלשים באמה ורוחב ד' באמה כנודע ומכח זה השם נעשה בה מלוי המלוי של אדנ"י שהם ד"ל אותיות בזה האופן אל"ף למ"ד פ"א דל"ת למ"ד תי"ו נו"ן וא"ו נו"ן יו"ד וא"ו דל"ת וז"ס הדיוט שהוא בגי' ד"ל:

    אמר שמואל עוד מצאתי שבברכת הדיוט היא ברכת כהנים ויש בה ג' הויו"ת יברכך ה' יאר ה' ישא ה' וכל הוי"ה מאלו היא בז"א שהיא הוי"ה דמ"ה וג' פעמים מ"ה הם בגי' קל"ה וזמ"ש אל תהי ברכ' הדיוט קל' בעיניך כו':

    אמר שמואל כך מצאתי האותיות וצ"ע כי האותיות האלו הם ל"ה אותיות ובאולי אות הוא"ו היא חסרה ו"ו בלא אל"ף ואז יהיו ד"ל אותי' ובאולי להיותה חסרה אלף נק' דלה ועניה כנלע"ד או מלת תי"ו חסרה יו"ד:

    עוד מצאתי דרך שני במא' הנז' ויש בו מהאמור ויש בו חידוש ג"כ וז"ל כבר הודעתיך ענין אומרם ז"ל נשים דעתן קלה וזה הוא בהיו' נוק' דז"א מאחוריו אמנם בהיותם פב"פ אז הברכה שמקבל ז"א הנק' הדיוט מן אי' עילאה הנק' ברכה לצור' נוקבי' אין הברכה ההיא קלה אמנם יש בה דעת שלם כי אז נותן בה הארת ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם שהם בגי' תח"י נפשי ותהללך שהם חיי המלכות הנק' נפש הם סוד ולכל תי"ת הארץ כי אז נקראת כך גם מאיר בה הוי"ה דההי"ן דבן וגם תוסיף ד' אותיו' ההויה הרי הכל דע"ת נמצא כי בתתו לה כל הברכה והארה הזאת אז אינה ברכה קלה אלא דעת שלם נותן בה והנה הדיוט בגי' ד"ל שהוא שם בוכ"ו תמורת שם (ע"ב) אהי"ה כנודע וגם הוא מספר ד"ל אותיות שיש במלוי המלוי של שם אדנ"י:

    שם ד"ח ע"ב וז"ל והיינו דא"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד כו' כבר הודעתיך בשער היחודים כי עיקר היחוד הוא ליחד ד' הויו"ת דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם ד' שמות אהיה שנים דמילוי יודי"ן ואחד דאלפי"ן ואחד דההי"ן והנה הוי"ה ואהי"ה בגימטריא אמ"ה נמצאו ד' הויו"ת עם ד' אהי"ה הם ד' אמות הכוללים כל העולמות. אמר שמואל צ"ל שעולים אמ"ה עם הכולל:

    שם פ"ב די"ז ע"א וז"ל ת"ר עבדים ושפחות אין עומדים עליהם בשורה כו' אלא כך אומרים לו על עבדו ושפחתו המקום ימלא לך חסרונך כו'. וצריך לדעת למה תקנו לומר ימלא ולא ישלים גם למה אמרו המקום ולא הקב"ה והענין הוא כי מקום הם ב' מלויים של הוי"ה דיודי"ן ע"ב ושל אהי"ה דיודי"ן הוא קס"א זה מ"ו וזה ק"מ ושניהם מקום והכונה היא להמשיך לו ב' מלויים הנז' שהם בגי' מקו"ם למלא לו חסרונו כשם שאלו הם מלויים אל השמות ההם וממשיכים ה' חסדים מזווג או"א עם המלויים הנז' כדי למלאת החסרון ההוא בסוד יהו"ה הנעלם שהוא יו"י והם נקודת מקום ועם נקוד פתח שבאות ה' של המקום הם ל"ב נתיבות הנמשכי' מחכמה לבינה וגם הוא וה' הוא ובית דינו יסכימו למלאת (ד"ש ע"ב) חסרונו וכתב אבא מארי זלה"ה שהוא להר"י ארזין ז"ל ונלע"ד שרובו אינו ממורי זלה"ה. אמר שמואל נלע"ד לומר שאולי כיוונו חז"ל להוי"ה במלוי מקו"ם כזה והיא י' פעמים עשרה הם ק'. ה' פעמים חמש הם כ"ה ו' פעמים שש הם ל"ו ה' פעמים חמש הם כ"ה סך הכל קפ"ו שהם בגי' מקו"ם ועליה אנו אומרי' ברוך המקום:

    אמר שמואל מצאתי עזר וסיוע לדברי במאמ' אחד שמצאתי כתוב קרוב אל הנז' וזהו במא' הגדת פסח:

    ברוך המקום שנתן תורה לישראל ברוך הוא כנגד ד' בנים דברה תורה כו' המקום הוא יסוד דאי' שבתוך ז"א ובו מלובש היסוד דאבא הנק' תורה ונעשה מקום לתת בו התורה הנז' והנה בסיום המקום הזה שהוא יסוד דאימא הנשלם בחזה דז"א משם נגלה היסוד דאבא הנק' תורה ונתנת בגלוי אל ז"א הנק' ישראל ואמנם זולת היות היסוד דאי' נק' מקום כפשוטו מפני שהוא המקום שבו עומדת התו' שהיא יסוד דאבא עוד יש ענין אחר ואני מסופק מה ששמעתי בזה ממורי זלה"ה אם פירושו הוא כנודע שהוא סוד ההויה הפשוטה כשתכה אותה כאמור יפ"י הפ"ה ופ"ו הפ"ה הרי הכל בגי' מקום או נלע"ד שהוא שני המלויים של הוי"ה דיודי"ן דע"ב ואהי"ה דיודי"ן קס"א שהם סוד ב' היסודות הנז' דאו"א והנה שני המלויים לבדם שלהם הם מ"ו של ע"ב וק"ם של אהי"ה דיודי"ן ושניהם בגי' מקו"ם:

    (ע"ג) שם פ"ג דכ"ה ע"א (ברכות צ"ד מנחות צ"ג) וז"ל אדרבא אשתו כגופו דמייא כו' ירצה כי האברים שלה אינ' רק ממה שלוקחת מבעל' וכגופו דמייא:

    שם פ"ד דכ"ט ע"ב וז"ל ת"ר כשחלה ר"א הגדול נכנסו תלמידיו לבקרו א"ל רבינו למדנו אורחות חיים כו' וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים כו'. הענין הזה הוא סוד גדו' שתתקב' תפלת האדם אם יכוין אל הכוונה שרמז בדבריו והוא כי הנה כוונת התפילה היא להמשיך מוחין דגדלות בז"א מצד אי' כמו שיתבאר בע"ה וא"ל ר"א שעיקר הכונה היא להמשיך ג"כ מוחין דז"א גם מצד אבא ושכל מגמת האדם וכונתו תהיה לבקש רחמים ולהמשיך שפע מן אבא עצמו וזמ"ש דעו לפני מי אתם עומדים פי' כי האי' נק' מ"י ואתם תתפללו אל אבא שהוא יותר לפנים מן אי' הנק' מ"י ולכן צריך המתפלל להזהר בזה:

    אמר שמואל מה שמצאתי כתוב הוא דעו לפני מי אתם מתפללי' והגמ' אין כתוב בה אלא כמו שכתבתי דעו לפני מי אתם עומדי' ואולי גירס' אחרת נזדמנה להרב זלה"ה:

    שם בברייתא ההיא עצמה וז"ל וכשחלה ריב"ז נכנסו תלמידיו לבקרו כו' א"ל יה"ר שתהא מורא שמים עליכם כמורא של בשר ודם כו':

    כבר נתבאר אצלנו שיש בז"א צלם דמוחין אורות מקיפים ודמוחין אורות פנימיים וכל בחי' משניהם כלולה מפרצו' שלם של רמ"ח איברים כמנין מור"א עם הכולל ואמנם רמ"ח איברים דמוחין פנימיים נק' מור"א של ב"ו שהוא הצלם הנכנס תוך גוף האדם הבנוי מבשר ודם. אבל צלם המקיף נק' מורא שמים כי שמי' הוא ז"א וזהו המורא המקיף לא נכנס בפנימיותו דמו ובשרו והנה בימי החול נכנסים המוחין פנימיים תוך ז"א ובשבת נכנסי' בתוכו אף המקיפים וזה המציאות נעשה אפי' ע"י עמי הארץ אבל התלמידי חכמים ע"י מעשיהם יכולים אף בימות החול יכנסו המקיפים שהוא מה שעושים עמי הארץ בשבת וזהו מה שבירכם ריב"ז לתלמידיו שיהיו כ"כ צדיקים וחכמים ויהיה יכולת בידם שימשיכו את המקיפים הנקרא מורא שמים לתוך ז"א בפנימיותו בימי החול כמו שנכנס מורא בשר ודם שהוא הפנימיים ע"י עמי הארץ בחול כנז':

    שם פ"ה דל"ג ע"א וז"ל א"ר יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעה"ז שנאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה כו'. הנה ביאור המאמר הזה נתבאר היטב בשער ההקדמות דס"ו ע"ג. וגם יתבאר בפ' תזריע בדין הצרעת וע"ש האמנם בנדון דידן הכונה היא כי מן החסד המתפשט בת"ת דז"א שלישו העליון שעד החזה הוא מכוסה ושני שלישיו התחתונים הוא אורות מגולים ואלו ב' שלישים הם שתי פעמים או"ר יען כי הם מגולים ומהם נעשית הכתר דנוקבא כנודע וכשחרב בית המקדש שהיא הנקבה נתבטלו שתי אורות אלו ששני פעמים (ד"ש ע"ג) או"ר הם בגי' שחו"ק ולכן אחר החרבן שנתבטלו ב' אורות אלו אין שמחה ושחוק בעולם. גם ב' פעמים או"ר או"ר אם תסיר מהם ב' אלפין שלהם שהם השרשים שלהם הנשארי' בז"א נמצא כי היוצא אל הנקבה הוא ב' פעמים ו"ר (ע"ד) ו"ר בגי' בי"ת שהיא הנקבה ולכן משנחרב הבית הנז' אסור לאדם שימלא פיו שחוק ועיין ג"כ בש' ההקדמו' תשלום זה הדרוש באר היטב:

    שם פ"ט דנ"ט ע"ב וז"ל ג' מרחיבין דעתו של אדם דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. כבר ידעת כי ה' גבורות מתפשטות בגופא דנוק' דז"א בחג"ת נ"ה שלה והשתים האחרונות מגולות והשלש העליונות מכוסות והנה הראשונה שבמכוסות שהיא בחסד שבה נק' בית נאה כי כל בנין הנקבה הוא בחסד כמש"ה והוכן בחסד כסא והגבורה השנית שבגבורה שבה נקרא אשה נאה כי כל אשה מצד השמאל כנודע והגבורה שבת"ת נקרא כלים נאים לפי שהוא קו אמצעי וכולל הכל וממנו ניתן כח בכל וזהו מלת כלים נאים:

  17.  ספר עץ חיים, האר"י, שער ל"ד, פרק ג מ"ב

    סדר תיקון בריאת נוקבא דז"א ובו יתבאר לך מ"ש בגמרא האשה עולה עמו ואינה יורדת עמו ונבאר כמה מיני שינוי זמנים היו בה ונבאר תחילה למה נקראת המלכות נקבה. גם נבאר מה הפרש יש באורות עליונים שלזה נקרא זכר ולזה נקרא נקבה. גם נבאר איך מצינו שנשמות זכרים באים מן הנקבה ונקרא זכרים כמו דהע"ה וזולתו. דע כי הדעת כולל ב' עטרין והם חו"ג והחסדים נק' זכרים והגברות נקראים נקבות ואעפ"כ יש גבורות זכרים ויש גבורות נקבות והענין הוא שודאי הוא שעיטרא דחסדים נשאר בז"א ועיטרא דגבורות לוקחת רחל. והנה בארנו במ"א שלפי שאין הנקבה לוקחת רק עטרא דגבורה לכן ארז"ל דעתן של נשים קלה וא"כ גם הזכר יהיה דעתו קל אם אי בו רק מחצית דעת דוגמתה שהם עטרא דחסד. אמנם בהכרח הוא ששורש עטרא דגבורה נשארת בדעת הזכר ולא די בזה גם הו"ק דזכר כמו ששם מתפשטין הה"ח כנודע כן מתפשטין שם הה"ג עם הה"ח וע"כ גם אלו הגבורות שנשארו בו נקראו זכרים וכאשר ניתנין בעת הזווג מן הזכר לנקבה דרך היסוד יוצאין מש בגלוי מפי היסוד ואין שם מחיצה ואין האור נחלש כחו ממה שהיה לכן נקרא זכרים. אמנם הגבורות שיצאו מתחלה אל הנקבה לתקן פרצופה ונתפשטו תחלה בו"ק ע"ד הזכר כנ"ל ואח"כ היא נותנת אותן בעת הזווג בבחי' טפת מ"נ אלו הם נקבות. ועוד סבה אחרת שכאשר יצאו אלו האורות של הגבורות מן הזכר אליה הנה עברו דרך גופא דז"א ממש מן האחוריים שלו ואז בהכרח בעברו דרך מחיצה נחלש כחו ומתמעט הארתו וע"כ נקראו אלו האורות נקבות. וזה סוד שאומרים תמיד בכל מקום תשש כחו כנקבה כי חלישת הכח הוא כינוי אל הנקבה משא"כ כשנתפשטו האורות תחלה בזכר שאז יצאו בגלוי מפי יסוד תבונה שהוא רחם נוקבא המלובש תוך הזכר ומשם יצאו בכחם בגלוי בלתי חלישת כח אלא עדיין הם בכחם על דרך שיצאו ממוח אבא ממש ולכן נקרא זכרים. גם הענין יותר מבואר שנודע שב' עטרין אלו הם ח"ג ב' זרועות דא"א כמבואר אצלינו ושם בודאי שניהן זכרים אלא שבעודן מתפשטין בזכר נקראים זכרים אע"פ שנותנם אלא שבעודן מתפשטין בזכר נקראים זכרים אע"פ שנותנם בעת הזווג אל הנקבה וברדתן להתפשט במשם בגוף הנקבה אז נקרא נקבות וזהו ענין כמה נפשות כמו נפש דהע"ה וכל שורש קין כנזכר במקומו וזה טעם למה אשה נקרא

    נקבה והוא כמ"ש באדרא דעבר בוצינא דקרדינותא. ונקיב בחדוי דז"א ונפיק לבר מאחוריו לכן היא נקראת נקבה שכל האור שלה יוצא דרך נקב ההוא זהו פירוש לשון נקבה נקב ה' שהמל' שהיא ה' תתאה כל אור שלה יוצא דרך נקב ההוא. והנה ז' זנים היו אל הנוקבא דז"א עד שהיתה ראויה לזווג וחזרה עמו פנים בפנים ויש בחי' אחרת ג"כ וית במ"א בע"ה ואלו הם. א' בהיותה קודם תיקון שאז היתה נקודה קטנה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest