קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לאחרונה נשים ישראליות נפגשו באו"ם עם דיפלומטיות מכל העולם ושיתפו אותן בעדויות מאירועי השבעה באוקטובר. העיתונאית פאולה רוזנברג הייתה במשלחת, וכך היא מתארת את מה שהיה, "ככל שסיפורי האימה מילאו את החדר, הסתכלתי על הדיפלומטיות שישבו מולי וחיכיתי לראות מתי הן תישברנה, מתי התיאורים המחלחלים לא יאפשרו להן לשמור על פרצוף דיפלומטי, אבל זה לא קרה". איך אישה יכולה לשמוע על מעשי זוועה כאלה של אונס והתעללויות שעשו אותם המנוולים לנשים אחרות, ולהישאר אדישה?
תשובתי: השנאה לעם ישראל כל כך גדולה, שאפילו אישה לא יכולה להצטער על אירועים כאלה ולהתקרב לאישה אחרת. הן דיפלומטיות, כך חינכו אותן, וכך הן הכינו את עצמן לפגישה כזאת. וזה טוב שנראה כמה העולם אטום כלפינו.
שאלה: האם השנאה מעוורת ואוטמת אותן? מהי בדיוק השנאה הזאת?
תשובתי: כן, השנאה מכבה בהן כל טיפת אנושיות, ממש מנתקת אותן מרגשות אנושיים. לכן אני חושב שאין טעם לדבר עימן, הן שמחות. השמחה מתגלה בהן כשהן שומעות על מה שהשונאים שלנו גרמו לבנות ישראל.
שאלה: מה יכולות לעשות הנשים הישראליות אחרי אסון כזה?
תשובתי: לא לשכוח את התגובה של אותן דיפלומטיות מכל העולם, וגם להעביר זאת לדורי דורות שידעו שאין לנו על מי להישען אלא רק על אבינו שבשמיים, על הכוח העליון. אנחנו לא יכולים לסמוך על העולם, על העמים, כי כולם שונאים אותנו והם האויבים שלנו.
שאלה: נשים ישראליות יכולות לעורר את הכוח העליון לשמירה עליהן?
תשובתי: רק בפנייה אליו, ולא בפנייה לנשים זרות. עליה לספר לכל עם ישראל על כך שהנשים שלנו עברו התעללויות ולא לשכוח לעולם את היחס שקיבלנו מכל העמים. כמו כן, עלינו לעשות מה שהכוח העליון מצפה מאיתנו לעשות, וזה שנתחבר בינינו ואז נתחבר אליו כאישה אחת.
