נקודת ההתחלה של הספירה לאחור

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מס' 4.

אני מרגיש שמחה עצומה מזה, שעכשיו רוב התלמידים שלי בעולם מתחילים להבין ולהרגיש, שהעולם הרוחני מתגלה בקשר בינינו.

על אף שאנחנו למדנו הרבה שנים את השיטה הרוחנית: שבירת הכלי של הנשמה הכללית, הירידה והנפילה שלו לעולם הזה, החלוקה להמון בני אדם, הרחבת הכלי, התרחקות שווה מהמרכז לשוליים (לפריפריה) על פני כל כדור הארץ, גדילתו של האגו, בכל זאת, הלב לא רצה לשמוע. ככלל, זה לוקח הרבה זמן.

בדרך כלל עוברות שנים רבות לפני שהלב מבין ומגיע להכרה שמשהו לא בסדר, ואז מגיב לבעיות בקשר, באיחוד.

מאותו הרגע שהאדם מתחיל לשמוע את זה, הוא נכנס לדרך אל מטרת הבריאה והולך, בכך שמגביר כל הזמן את הקצב, צובר ניסיון ומלקט את החלקים המרוחקים, המפוזרים והשבורים של נשמתו. הוא כבר יודע שהכול מתרכז רק בעשירייה שלו, במאה, באלף, שדווקא במקום הזה נמצא העולם העליון, הבורא, גמר התיקון, מטרת הבריאה.

אם הוא, מה שלא יקרה, פונה אוטומטית לקבוצה, זה כבר סימן לכך שהוא עומד באופן יציב על הרגליים, והפנים שלו מופנות למטרה בכיוון הנכון. אני מקווה, שהתוצאה מהכנס שלנו תהפוך להיות כזאת הרגשה אצל רבים שנמצאים כאן ויחד איתנו בכל רחבי העולם.

זוהי הנקודה הקשה ביותר של התחלת הספירה לאחור. אף אחד, בשום מקום ומעולם, לא יכול היה להשיג את זה. רבים ניסו לעשות את זה בכל מיני תנאים במשך אלפי שנים, אבל רק יחידים הצליחו, אף על פי שאנשים היו מוכנים להקריב הכול למען זה. לכן התקרבות הדרגתית, הכרה, גילוי הנקודה והשקעת מאמצים רבים, דורשים עבודה עדינה וממושכת.

נדמה לי שאנחנו רואים את תחילתה. התחושה שהכול מתחיל ונגמר בקשר, בחיבור, בתוך הקבוצה, הכול נקבע שם וחוץ מזה אין כלום, תראה לנו בהמשך איך לפעול בעולם, איך לנהל את הטבע דרך האיחוד שלנו. כי אנחנו נעלה למעלה מ"ן, את הרצון שלנו לחיבור ואיחוד, לתיקון.

והעולם יתקדם קדימה להרמוניה, לאיחוד, לאושר, לקיום החוק של השתוות הצורה באותו הקצב כמונו. במעבר הזה מ"אני", המשתוקק לבורא, שאותו אני מתאר לעצמי, ל"אנחנו", ששם "אנחנו" זה אחד שלם יחיד בתוך ה"אנחנו" הנפרדים שלנו, מתגלה הכוח הכללי של הקשר, שנקרא "בורא".

מתוך שיעור מס' 4 בכנס סנט פטרבורג, 19.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לא לתת לעצמך להתקרר
מאבד את עצמי בחברים
כנס פיטר: להרגיש את הטבע הראשוני שלנו