האבחון והריפוי של התורה

שאלה: מדוע חג שמחת תורה בא מיד לאחר סוכות?

תשובתי: במשך שבעה ימי סוכות, בהימצאי ב"סוכה", כלומר ב"אורות המקיפים", אני מקבל תיקון. האורות האלה מגיעים אליי דרך "סכך", אשר מהווה בפני עצמו מנגנון רוחני שלם.

ערב אחר ערב אני "מארח אורחים" (אושפיזין): אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד, שכל אחד מהם מסמל תכונה מסוימת באדם. במילים אחרות, מדובר על כוחות שמתקנים את התכונות שלי, בכך שהופכים אותן מרעות לטובות.

לאורך כל הדרך אל השלמות אני עשיתי עבודה פנימית, השתמשתי בתורה כבכוח התיקון והודות לכך זיהיתי את הרע שבי. זיהיתי עד לכזאת מידה, כדי להרגיש בסופו של דבר, שאין לי שום דבר.

לאחר ה"אבחון" הזה התורה הופכת את הרע שבי לטוב, ואז אני הופך להיות דומה לבורא, לטוב המוחלט. אני הופך להיות חדור באהבה והשפעה כלפי כל הזולת ודרכם אליו. כי בעצם זה אותו הדבר, ולכן אני מגלה, כמו שנאמר, ש"מלוא כל הארץ כבודו". הוא נמצא בכל מה שהיה נדמה לי כמשהו חיצוני.

שאלה: חג "שמחת תורה", מסמל שמחה. ממה בדיוק האדם שמח בחג הזה?

תשובתי: מזה שהוא השתמש נכון בתורה ותיקן את עצמו בהשתוות לבורא.

שאלה: מדוע זאת שמחה להיות דומה לבורא?

תשובתי: מפני שאני מגיע עימו לדבקות, להשתוות הצורה. ועכשיו אני יכול להשפיע לו בדיוק כפי שהוא משפיע לי. כך אנחנו בנויים, שאין בשבילנו מצב יותר נעלה מזה.

שאלה: ובכל זאת, מה מסתתר מאחוריו?

תשובתי: אני נבראתי ברצון לקבל תענוג. ובכן, במצב של השתוות הצורה המלאה לבורא אני מקבל תענוג ממנו. בכך שהפכתי את כל הרע לטוב, בדומה לבורא, אני מתחיל לקבל ממנו את כל הטוב, שפע אין סופי. כי גם אני בעצמי רוצה להשפיע שפע ללא סוף.

באופן כזה, כל הסמליות החגיגית של חודש תשרי מגלמת את הדרך לגמר התיקון, שהתוצאה ממנו הופכת ליום השמיני ("שמיני עצרת"), שאחריו אין לנו יותר מה לתקן. "עצרת", מסמל עצירה, סיום התיקונים.

את המצב המושלם הזה משווים לרימון – כל הרצונות שלי, 613 "הגרעינים של הרימון" סוף סוף הפכו מרע לטוב.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 443, 05.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
התורה כמנוע של שינויים
מגורים התואמים למבנה הנשמה
בתוך מחזוריות חגיגית