נקודת האהבה הקדמונית

אנחנו חייבים להכיר את הטבע שלנו, את כל הזדונות והשגגות שנעשו בהיסח דעת, אחרת לא נוכל לעלות מעליהם ולהכיר את הפרעה שבנו על מנת להבין כמה הוא מפריע לנו. דווקא דרכו אנחנו רוצים להגיע ולשרת את הבורא.

מה זאת אומרת: "שלח את עמי"? מי שולח אותך? – אומרים שפרעה אפילו מלווה את עם ישראל בזמן יציאתו ממצרים. כלומר, עלינו לעבור בירורים שונים על מנת להיות מוכנים ליציאה, אז אנחנו יוצאים! פרעה מחזיק בנו עד שנתחזק ונהיה מוכנים. כשאנחנו פורצים את הגבול של העולם הרוחני ועוברים את המחסום, זאת אומרת שיש לנו הרצון לכך, כוח, ואם אין לנו אז אסור לנו עדיין לעבור את הגבול. לכן פרעה, על ידי התנגדותו, רק עוזר לנו! כך אנחנו מתעלים מעל כל המכשולים, ובזכות זה רוכשים את תכונת ההשפעה, ההתנגדות לאגואיזם, עביות המסך, הרצון.

אנחנו מגדילים את הרצון שלנו ואת ההשתוקקות לרוחניות. כל "כוחות הנגד", כל ההפרעות והייסורים, מתגלים אך ורק כדי לחזק וללמד אותנו. כך צריך לברר כל מצב, כל מחשבה או הרגשה שמגיעה באופן טבעי, ולדעת שדווקא בהם נמצא מקום העבודה שלנו. אין בנו דבר שאפשר יהיה להשאיר ללא התיקון.

בתחילה אנחנו מגלים את דרגת "חפץ חסד" (משתוקקים להשפיע בלבד), לאחר שמתעלים מעל כל המחשבות והרצונות האגואיסטיים שלנו ומכירים שהם זדונות ושגגות, אנחנו מגלים שהכול מגיע מכוח השפעה אחד עליון. אחר כך אנחנו רוכשים את קשר האהבה, עושים פעולות של קבלה על מנת להשפיע, ועליהן מתחילים להכיר מה זאת אהבה. בסופו של דבר, אנחנו עולים עד מצב שנקרא "כתר". הכתר אינו שייך לחומר ולשום דבר שקורה מתחתיו, יש בו רק את הסיבה המקורית לכל המתרחש למטה. כל המתרחש למטה מכתר עד המלכות עצמה נחוץ רק כדי לאפשר למלכות לעלות בחזרה ולהידמות לכתר.

לכן, סוף סוף אנחנו נותנים לבורא אותו יחס כמו שהוא נותן לנו, מעל החומר שלנו ומעל כל המתרחש בנו. אז לא נשאר שום קשר עם מה שעברנו, הרגשנו, החלטנו, גילינו – לא מצידו ולא מצידנו. כל זה מתבטל לגמרי ומתגלה רק יחסו המקורי והעיקרי אלינו ויחסנו אליו. זאת אומרת, שאנחנו מגלים את הכול רק בכתר, באור האהבה, כשבכלל לא חשובות לנו הפעולות או המתנות. לקבל על מנת להשפיע או להשפיע על מנת להשפיע – כל ההבדלים נעלמים והכול מתמזג בהשגת האיחוד. החומר וצורת הקבלה כביכול מפסיקים להתקיים, כיוון שמההתחלה הם נבראו על ידי הבורא רק כדי לאפשר לנו בעזרתם להגיע לנקודת ההתחלה, הנקודה הקדמונית שממנה הבורא התחיל את הבריאה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 03.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האמינו, כל זה רק נדמה לנו!
אהבה חכמה
המכה הראשונה של פרעה