נכוון את המקלטים לטווח השפעה

שאלה: אם כמה אנשים מקימים קבוצה ומתחברים ביניהם, כיצד הם יכולים אחר כך להפיץ את ההרגשה הזאת לכל העולם?

תשובתי: מספיק דרך הקבוצה הקטנה שלי להשׂיג את תכונת האיחוד, ההשפעה והאהבה. אז כאשר יש ברשותי את התכונה הזאת, אני פונה אל העולם הגדול, אני רואה אותו מאוחד. אם אני מסוגל לצאת מעצמי לאדם אחד, באותה המידה אני אוכל לצאת מעצמי אל כולם ואל הבורא. מופיע אצלי חוש של הרגשת העולם החיצון (מסך ואור חוזר), הודות לו העולם נכנס לטווח הריכוז של הראייה שלי.

אם כעת יש ברשותי אגואיזם מסוים, אני שׂם לב רק למה שתואם לאגו שלי. אך מה שאינו מוצא חן בעיני האגואיזם שלי או שזה לא מעניין אותו, אני פשוט לא רואה את זה. בעולם יש הרבה חפצים שאינני מבדיל ביניהם, ישנה בריאה שלמה, ענקית וגבוהה, העולם הרוחני, אך אינני מזהה אותה. פשוט אין לי חוש הרגשה כזה, אינני מרגיש אותו, זה זורם לידי! הוא כאן, עכשיו – אך איני מזהה אותו.

אני חייב לרכוש חוש הרגשה חדש, הרגשת אהבה והשפעה, אז אני ארגיש השפעה ואהבה שבהם העולם מלא, וזה נקרא בורא. כאשר אני אקבל הרגשה כזאת , אפילו מינימאלית, במידה הזאת אני ארגיש חלק מהמציאות הרוחנית. זה יסמל שאני עליתי למדרגה הרוחנית הראשונה. אחר כך אני מרחיב את התפיסה שלי, רוכש יכולת גדולה יותר של השפעה ואהבה וארגיש יותר.

ככל שהכלי הרוחני שלי גדול יותר, כך אני מרגיש יותר את העולם הרוחני. וכך אני עובר 125 מדרגות, ומשיג בהדרגה את ההרגשה המלאה של תכונת ההשפעה. זה אומר שהשגתי את התיקון הכללי של הכלי הרוחני שלי ותופס בו את כל המציאות, את כל הבורא, את כל כוח ההשפעה והאהבה שקיימים.

אני מרגיש את הכוח הזה, והוא ממלא אותי. אנחנו כעת ביחד, אני והוא. ועם התכונה החדשה הזאת שרכשתי, החוש החדש, אני פועל. לכן איננו יכולים כעת, מבלי שתהיה ברשותנו תכונת השפעה ואהבה, להתלונן שאיננו מרגישים את המציאות הרוחנית. המציאות הזאת נמצאת כאן ועכשיו! היא איננה נסתרת איפשהו הרחק, במקום אחר, פשוט אינני מרגיש אותה, אינני מגלה ואינני רואה אותה. כאילו שהורדתי משקפיים ואיבדתי את היכולת להבדיל בין דמויות, כל העולם נעלם בשבילי, הוא אינו קיים ביחס אליי.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מספר "שמעתי", 25.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
מקלט בטווח ההשפעה
הגל הנושא
תחנת הרדיו של הבורא