דף הבית / כללי / ניגודים

ניגודים

027_2007-06-21-rav-ve-oren-ba-shidur-hai-1_70_70.jpgאמירה: היום אתה אומר דבר אחד, מחר משהו הפוך לגמרי. הניגודים האלה משגעים אותי… ממש דיאלקטיקה!

התייחסותי: זה סימן להתפתחות רצינית! התפתחות מתרחשת רק דרך ניגודים, כי הם יוצאים מהתנגשות של אור ורצון (כלי), ואז יוצאים ניצוצות, אפשרויות חדשות של הרגשה. כך נבנה איבר חדש של הרגשה – הנשמה.

כל הדרך הרוחנית שלנו בנויה מניגודים. צריך להבין את סיבתם (הניגוד בין הבורא לנברא), להסכים עם זה שאין שום דרך אחרת להיות נברא, שאין אצל הנברא דרך התפתחות אחרת. אחר כך מתחילים לאהוב את המצבים האלה, כיוון שדרכם מגיעים לאמת.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/17Gbq

8 comments

  1. זהר אמור/חג השבועות/אות קפה

    קפה) והאי איהו מאכל וכו': וזה, דהיינו שתי הלחם, הוא מאכל אדם, שהוא יוד הא ואו הא, שבגימטריא אדם. דהיינו ז"א, שכולל ב' ההין. וז"ש, ו] זאת התורה אדם. רומז שהתורה, שה"ס ז"א ה"ס הויה דמ"ה שבגי' אדם. ז] אדם כי יקריב מכם קרבן לה', ה"ס מאכל אדם כנ"ל. אבל עומר שעורים הוא מאכל בהמה, שהם חיות הקודש, שצריך להקריב מהם, ז"ש, ח] מן הבהמה, שה"ס אלים המנגחים זה את זה במשנה, בפשטי התורה. כלומר החכמים הלוחמים זה עם זה בביאור המשנה. מן הבקר, היינו, פרים המנגחים זה את זה ביתר כח, במשנה. ומן הצאן הם שאר העם. שהקרבן שלהם היא תפלה, ועליהם נאמר ט] ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אשר צאן מרעיתי, הם הלומדים בפשט התורה לבד. אדם אתם, הם בעלי הקבלה, הדבקים בז"א, שה"ס הויה במילוי מ"ה, שבגימטריא אדם.

    ו] (במדבר יט)  ז] (ויקרא א)  ח] (שם) ט] (יחזקאל לד)

    לרב באהבה רבה

  2. האר"י/שער עץ חיים/שער ח/ פרק א מ"ת

    היכל שני. היכל זה הוא הנקרא היכל נקודים ובו ד' שערים:

    השער הראשון שער דרושי נקודות ובו ו' פרקים:

    ונבאר עתה עולם הנקודים והם בחי' אורות היוצאין דרך נקבי עינים דא"ק. והנה כבר ביארנו לעיל כי ד' בחי' יש והם ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ובכל בחי' מהם יש טנת"א והנה המוחין של א"ק הם הוי"ה דע"ב. ומן בחי' האזנים ולמטה עד תשלום כל סיום א"ק הוא בחי' ס"ג עד סיום הרגלים שלו. אמנם ענין זה היה בתחלה קודם מיתת מלכים בעולם הנקודים ואח"כ היה בחי' מ"ה וב"ן ממקום טיבור שלו עד למטה בסיום הרגלים כמ"ש בע"ה. והנה כבר ביארנו כי בשם ס"ג יש טנת"א והטעמים נחלקים לג' חלוקות שהם אח"פ. ואמנם הנקודות הם בחי' אורות הנמשכים מן העינים שלו והענין הוא כי הנה ההבל היוצא מנקבי אזנים הוא הבל מועט כי אם יניח אדם אצבע על נקב האזן ויסתום אותו בחוזק ירגיש קול הברה בתוכו וזה מחמת תנועת ההבל שבתוכו שרוצה לצאת לחוץ ואינו יכול אמנם בהסיר האצבע אינו נרגש. והנה מן ההבל הזה יצאו י"ס מבחינת האזנים כמבואר למעלה. ואח"כ בחוטם יש הבל יותר מורגש ויצאו בחי' י"ס של חוטם כנ"ל ואח"כ בפה יש הבל יותר נרגש מכולם לפי שכל מה שהאור יורד למטה הוא ניכר ונרגש יותר ומתגלה שם ומשם יצאו הי' דעקודים ואלו השלשה מקומות הם בחינת הטעמי' דס"ג. ואח"כ מן העין יצאו הנקודו' דס"ג ולכן אין כ"כ הבל בעין כמו בג' מקומות הנ"ל כי אין דומה אור הנקודים הקטן כמו הטעמים אבל עכ"ז מצינו קצת כח בהסתכלות העין כנראה בחוש העין בטבע כענין ביצת בת היענה שנולד האפרוח על ידי הסתכלותה זמן מה בלתי שתשב על הבצים לחממם כמו שאר העופות וזה יורה היות כח ממשית בהסתכלות העינים. והנה מבחי' הסתכלות הזה של העינים יצאו הנקודות. ובזה תבין מ"ש בתיקונים תיקון ע' דקכ"ו שמצייר צורת הוי"ה של בן ד' אותיות בציור עינים בנקודים בסוד וגבותם מלאות עינים כזה (כאן יש ציור):

  3. רב ,הכל טוב ויפה בהקשר לדברים הנאמרים בקשר לרוחניות בזמן הלימוד,אבל מה בקשר לדברים "ארציים"? גם אז אתה סותר את עצמך לפעמים.

    ולמה אתי מתכוונת?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest