"נזר" הבריאה, שאינו יודע את חוקיה

שאלה: בימינו מתגלה גישה הוליסטית חדשה כלפי מערכת הבריאה, תמונת עולם חדשה, שבה הכול מקושר. זה, ללא ספק, תורם תרומה רבה למדע. אבל יחד עם זה, תמיד נשאר בה פער גדול מאוד בין החברה האנושית והטבע. כלומר החברה, זה דבר אחד, התרבות זה דבר שני, והטבע זה דבר שלישי…

תשובתי: זוהי בעיה של האגו שלנו, מפני שאנחנו מחשיבים את עצמנו, שכביכול מנותקים מהטבע ולא חלק ממנו. אם היינו מסתכלים מהצד על כדור הארץ שלנו או על כל הטבע, אז היינו מתחילים לקבל את עצמנו כחלק מהטבע שנמצא תחתיו, בתוכו, ולא כחלק שמנותק ממנו.

אף על פי שיש לנו אפשרות לחשוב, לדון, לחקור, להסיק מסקנות, זה לא אומר, שאנחנו נמצאים מחוץ לחוקי הטבע, אנחנו פשוט מכירים אותם מעט מאוד, במיוחד את החוקים של החברה האנושית. בזה כל העניין.

או שאנחנו מעמידים את עצמנו מעל לטבע, ועושים ככל העולה על רוחנו, כמו אדון האדונים, ובסופו של דבר מבצעים בעולם כאלה פעולות, שמביאות אותנו למבוי סתום.

או שאנחנו מעמידים את עצמנו בתוך הטבע, בכך שכוללים את עצמנו בתוך האינטגרליות שלו, ואז צריכים ללמוד את האינטגרליות הזאת, מפני שנמצאים בתוכה וצריכים לציית לחוקיה. זוהי נקודת הדחייה העיקרית ביותר שממנה אנחנו נובעים.

אבל אם כזה אדם קטנטן, שעדיין אינו יודע ואינו מבין שום דבר, שנמצא תחת העול של הרצונות והדחפים הבלתי מרוסנים שלו, מעמיד את עצמו מעל לטבע, אז זה פשוט לא רציני!

מתוך שיחה עם ואלריה חצ'טוריאן, 26.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עם התלהבות לבדה לא תגיע רחוק
מהיכן מגיע כוח האיחוד?
אינטגרליות אידיאלית