דף הבית / חינוך, ילדים / נולדים מחדש

נולדים מחדש

שאלה: תוך כדי יישום השיטה האינטגרלית יתגלו בינינו יחסים הדדיים חיוביים ומצבים מיוחדים: טוב לב, קרבה, משמעות החיים, הרגשת הדרגה הבאה של ההתפתחות שלנו. אבל אנחנו יודעים, שבקשר בין בני אדם מתרחשות צורות שונות של התנגשויות, התנהגות אלימה, אנשים רבים, מתווכחים…

תשובתי: כל החברה שלנו, התקשורת בינינו בנויה על השוואה, ואנחנו צריכים להגיע לאיזה מכנה משותף. אם יש לך רעיונות, מטרות, מחשבות, טעמים, תרבות, מנהגים משלך, ואצלי משלי, אז בוא נתחיל למיין, אילו מהם יכולים להיות דומים. משני המעגלים האלה אנחנו ניכנס לחלק משותף, ושאר השטחים הגדולים יתקיימו בצורה חופשית, במרחב חופשי: זה שלי אישית, וזה שלך אישית, ושם אנחנו לא נבין זה את זה.

אם אנחנו ניקח המון אנשים שונים, אפילו מאותה החברה, שחיים בעיקרון בתרבות אחת משותפת, על אף שלמעשה היא לא זהה עבור עליונים ותחתונים, עבור המשכילים ו"פשוטי העם", אז אנחנו נראה שקיים ביניהם הבדל עצום בהבנה, בגישה לחיים, בקוד הפנימי, ביחסים ההדדיים במשפחה, עם השכנים, בעבודה, בהכול. לכן תמיד יהיה לנו קשה להגיע לדעה משותפת. כי גם באדם וגם בחברה הסובבת כל הזמן הכול משתנה, ולכן תמיד יהיו לנו בעיות.

החינוך האינטגרלי בנוי על כך, שאנחנו צריכים לעלות מעל עצמנו. כל מה שהיה לנו עד היום, אנחנו לא סתם מוחקים, כמו בני זוג שמחליטים להתחיל בדף חדש בחייהם, אלא מבינים שצריכים כל הזמן לעלות מעל לכל התכונות הגשמיות שלנו. כלומר הרצון האגואיסטי, שהוא המהות שלנו, לא משתתף בהתקרבות שלנו.

לכן, לא משנה עם אילו תכונות נולדתי, מה קיבלתי מהסביבה במשך 20-50 שנה מחיי, איפה שלא נהיה, באילו "וירוסים" שנדבקנו, לכל זה אין כל חשיבות. אנחנו רוצים לעלות לדרגה הבאה, למקום שבו אנחנו מתחברים זה עם זה, וכל ההבדלים או הדימויים שלנו לא מעניינים אותנו עכשיו. נניח שאנחנו יושבים במעגל, דנים במשהו, אבל יחד עם זה לא מדאיגים אותנו בכלל שום אינטרסים אישיים, כאילו שהם לא קיימים לא אצלי ולא אצל אף אחד מאיתנו.

הדבר היחיד שיש לנו, זה חיפוש אחר בסיס משותף, שיכול לשמש בסיס לחברה חדשה לגמרי, פרדיגמה חדשה, מימד חדש, שבו אף אחד מאיתנו לא קיים בנפרד, אלא אנחנו מהווים מערכת אחת כללית שבה אני כבר לא יכול לגלות את עצמי כאני עצמי, ואתה והוא, עד כדי כך היא תהיה אינטגרלית, אנלוגית. מלכתחילה אנחנו הולכים למצב הזה.

ולכן, כל מי שבא וישב ליד השולחן (זה יכול להיות שולחן קטן ויכול להיות שולחן מסביב לכדור הארץ, עבור שבעה מיליארד בני אדם, זה לא משנה), כולנו עסוקים בחיפוש אחר החיבור של המצב הבא שלנו, אותה הנקודה היסודית והעיקרית שממנה אנחנו נגדל הלאה.

ואז כל הגשמי, כל מה שצברנו במשך אלפי שנים, ממה שמורכבים, ובאיזו חברה קיימים, כל מה שמהווה בסיס לניגודים שלנו, כבר לא יעניין אותנו, זה בכל מקרה פשוט ייפול למטה. אנחנו צריכים להתחיל מדרגה חדשה, לחתוך אותה מהמדרגה הנוכחית.

לכן לא יכול להיות דבר כזה, שחמישה יהיו "בעד" ואחד "נגד". כלומר אנחנו מלכתחילה לא עוסקים בביקורת! אין לנו מה לבקר! כל מה שעבדנו בו, בכל מה שהיינו עד היום, נמצא במשבר ולא שימושי להמשך השימוש. לכן אנחנו פשוט "מתעלמים" והולכים להיוולד מחדש.

שאלה: האדם המודרני בנוי בכזאת צורה שאם נותנים לו רק מידע חיובי…

תשובתי: הוא לא חיובי! זה חיפוש, זה ייסורים, מתח פנימי, בירורים הדדיים, אבל הכול ביחס לדרגה האינטגרלית הבאה שאליה אנחנו צריכים לצאת.

אני לא יכול לקחת לשם את כל העקרונות, ההשקפות, הקריטריונים, הערכים העכשוויים שלי, מפני שאני קיים שם בצורה אחרת לגמרי. זוהי מטריצה שבה כולנו כלולים הדדית, מקושרים הדדית לחלוטין זה עם זה במרחב תלת מימדי, איפה שאני מאבד את עצמי. אז, איזו דעה שלי או שלך יכולה להיות שם?

תחילה אנחנו צריכים להשיג דבקות בינינו, ואחר כך נראה מה לעשות הלאה.

ההבדלים יהיו, אבל הם כבר ינבעו מהמצב החדש הבא, באיזה אופן כל אחד מאיתנו יוכל להוסיף עוד יותר את ההתכללות שלו למנגנון האינטגרלי הזה. הוא בכל מקרה ילך קדימה, אבל בשום פנים ואופן לא עם ההרגלים והתכונות האגואיסטיות הקודמות שלנו. אני לא לוקח אותם איתי. הסתיימה דרגת ההתפתחות הבהמית ומתחילה דרגת ה"אדם", שבה כל המגמה היא רק לאיחוד, לשילוב, לא אגואיסטית, כפי שאנחנו מכירים מהעבר, אלא שילוב, איפה שכל אחד פשוט מאבד את עצמו במנגנון הכללי.

מתוך שיחה מס' 34 על חינוך אינטגרלי, 28.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חומר דלק לאיחוד
צרכים שונים, פיתרון אחד
יש טענות? בואו נברר!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oF8HW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest