מתעוררים

במאמרים "מתן תורה" ו"הערבות" בעל הסולם מסביר שהכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא הנוסחה לתיקון שלנו. אתה יכול לתקן את עצמך רק בקשר עם הזולת. ולהיפך, ללא קשר עם הזולת, אין אפשרות או מקום לתיקון.

מה יכול לעשות אדם שאין לו קשר עם האחרים? הרי בדיוק לשם כך הייתה השבירה, לשם כך נוצר בנו היצר הרע, כדי שמעליו נתקשר בנינו. זה כל מה שנדרש מאיתנו.

בשלב הראשון אנחנו מתחברים ופועלים לפי עצתו של הלל: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך". ובשלב השני אנחנו פועלים לפי עצתו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך". וכך אנו מגיעים לגמר התיקון ומממשים את עצמנו. זוהי מחשבת הבריאה.

"התורה", כלומר שיטת התיקון, ניתנת לנו, בתנאי שאנחנו מסכימים להיות "כאיש אחד בלב אחד". בזכות השיטה הזאת, על ידי העבודה בקבוצה, אנחנו יכולים לדרוש את התיקון מהכוח העליון, מהאור, מהבורא.

למעשה, ניתן לכנות את תהליך התיקון בשם "השגת הערבות", כלומר, השגת קשר מיוחד בין כל הנשמות. "נשמות" הן הרצונות להשפיע שבבני האדם. אם האנשים פועלים בקשר ביניהם ורוצים להשפיע זה לזה, צורת הקשר הזאת נקראת "ערבות".

ישנם בעולם אנשים, שבתוך הרצון שלהם נדלק ניצוץ, תחילתו של הרצון להשפיע. אם הם מתחברים, כדי לפתח את הניצוצות האלה בכל אחד ובכולם יחד, אם הם תומכים זה בזה, עוזרים זה לזה, מגדילים את כוחות ההשפעה ביניהם – הם בונים את המערכת שמבצעת את תנאי הערבות.

בתוך המערכת האינטגרלית, מערכת הקשר ההדדי, הם כולם "כאיש אחד בלב אחד". זהו התנאי שלפיו הם קיבלו את השיטה. כך הם מגיעים לתכונת ההשפעה ההדדית. ובתוך תכונת ההשפעה הזאת מתגלה הכוח העליון.

הוא זה שנתן להם את הרצון. הוא זה שנטע בהם את הניצוצות וסיפק להם את אופן התיקון. הוא זה שאפשר לחברים להיות דומים לו בתכונות. הוא מתגלה בהם בהתאמה מדויקת לעוצמת ההידמות הזאת.

אם כך, בעבודה הכללית של תיקון העולם חלק מבני האדם מתעוררים לפני האחרים. האנשים שמתעוררים קודם, משתוקקים לתקן את עצמם, להגיע לחיבור ולערבות, להגיע לדבקות ביניהם, לדבקות בכוח העליון. האנשים האלו נקראים "ישר א-ל". הם שואפים לממש את רצונם ביחסים ביניהם ובין כולם יחד כלפי הבורא. לכן הם נקראים ישראל, הם מיוחדים, הם צריכים להוות דוגמה, כוח מחנך עבור העולם.

ובכל שאר האנשים, הניצוץ הזה, הדחף הזה להשפעה, אינו מתעורר מבפנים. רק הצרות יחייבו אותם להכיר בצורך לתקן את עצמם. אך גם אז, הם לא יוכלו להסתדר ללא אלו שנקראים "ישראל", אלו שמשיגים מידה כלשהי של קשר, אלה שמממשים את שיטת התיקון.

לכן בסוף מאמר "הערבות" בעל הסולם מצטט את הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". לכוהנים אין נחלה משלהם, הם רק מחנכים את העם, עוזרים לו, מארגנים אותו. כך גם אנחנו, האנשים שמשתוקקים למימוש מטרת הבריאה, צריכים להבין, שבתיקון שאנחנו מתקנים את עצמנו, להשפעה זה לזה, אנחנו נמצאים רק בהכנה לעבודה האמיתית, שהיא ההשפעה לעולם. זהו הייעוד שלנו. לשם כך העירו אותנו לפני האחרים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 27.07.11
ידיעות קודמות בנושא:
סימן השאלה שמרחף מעל ההמונים
להצטמצם לנקודה
אין ברירה, אך יש בחירה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/S4z4O

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest