מתנות מזיקות

שאלה: בחברה הישראלית קיימות תופעות כגון, פעולות של צדקה וחסד, איסוף תרומות לנזקקים. האם מעשים אלה מביאים בסיכום הכללי, לכך שמפריעים להתפתחות של אותו חלק של אוכלוסיה, או שזו צורה מסוימת של ערבות הדדית?

תשובתי: אין טוב בלי רע, ואין רע בלי טוב. הרי אנחנו קיימים לאחר שבירת הנשמה הכללית, ולכן בכל חלק שבור שלה, בכל פעולה שלנו יש משהו רע, שלאחר מכן נותן תוצאה חיובית, ויש משהו טוב, שבעתיד מביא לתוצאה רעה. וכך כל הזמן – או בהתחלה, או בסוף יהיה לך רע, או טוב. טוב ורע קשורים יחד עד לגמר התיקון הסופי, כאשר כל הרע הופך לטוב.

אם מדובר על תרומות, על עזרה הדדית, על מתנדבים, העוזרים בבתי חולים, על אלו המבקשים לעזור לרעבים שבאפריקה ובמדינות אחרות – בסיכום הכללי, אין בזה שום תועלת! ואנחנו רואים זאת. מיליארדים נזרקים על פעולות אלו, אלפי בני אדם מתעסקים במתן צדקה, וזה מוצא חן בעיניהם, אבל התועלת – אפסית, והייתי אומר אפילו – הפוכה!

אפריקה, למשל, עוד לפני שהתחילו לחלק שם מזון, וכביכול לדאוג ולתושביה, ייצרה בעצמה ומכרה המון מוצרים! אבל עכשיו, כאשר מספקים למדינות אפריקה מזון ונשק, הן רק נלחמות ביניהן.

לכן אם אתה רוצה לשבור ולהרוס מישהו – תתחיל לספק לו את כל צרכיו, כדי שיפסיק לחשוב על חייו ולדאוג להם בעצמו. זה בדיוק מה שקרה ברוסיה. הם גילו נפט וגז, והחלו למכור – וכל המדינה נהרסה. בשביל מה לעבוד, אם יש לנו כסף?

אותו הדבר בדיוק מתרחש עם הביטוח הלאומי בישראל. אם מגיעה לך קצבה, אתה לא תרצה לצאת מהבית: "בשביל מה? אני אקנה בקבוק של בירה ואראה טלוויזיה – והזמן רץ. היום הכול בסדר גמור". האדם מכין לעצמו סנדוויץ', הולך לים – וכל היום מבלה שם.

שום דבר לא יכול להביא להרס גדול יותר, מאשר כזה כוח טוב.. כביכול ודאגה של אדם אחד לרעהו. גם אם יפלו על האדם מכות וצרות – גם זה יהיה יותר טוב עבורו. עדיף שמשהו יחייב אותו לעבוד, יחייב אותו ללמוד!

רשומות קודמות בנושא:
מעשים של חסד, עבור מי הם טובים?
המשיכה שיש בהתנדבות
רשומות נוספות במדור: משבר עולמי