קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הדרך הרוחנית שלנו מתחלקת לשני חלקים.
החלק הראשון הוא די קשה, מכיוון שאנחנו לא רואים במדויק מה אנחנו עושים. דווקא זה עוזר לנו להתנתק מהאגו שלנו. אם היינו רואים מה אנחנו עושים, אז האגו שלנו, שהיה משתתף בתהליך הזה, היה רק גדל ואנחנו אף פעם לא היינו יכולים להתנתק ממנו. וכיוון שאנחנו יכולים ללכת רק כשאנחנו עוצמים את העיניים, כלומר מתנתקים מהאגו שלנו, כשאנחנו מפרידים אותו בהדרגה מעצמנו, עוברים לקשר עם החברים, יוצאים מעצמנו לתכונת ההשפעה, לכן כמובן קשה לנו.
דרכנו בנויה על כך שאנחנו מושכים את האור העליון שפועל עלינו ומתקן אותנו. כלומר, אני בעצמי לא יכול לתקן את עצמי, אני לא יכול להתעלות מעל האגו שלי, אני לא יכול לעשות איתו כלום, אך אני יכול להמשיך עליי את האור העליון.
לכן המאמצים בחכמת הקבלה הם מעניינים מאוד והם שונים מהמאמצים בעולם שלנו, שם אני פועל רק על אותו העניין, על אותו התחום או על אותן התכונות שאני רוצה לשנות. כאן זה לא כך. אם אני רוצה לשנות משהו, אני צריך להזמין את האור על הדבר המסוים הזה, על הנפח הזה, על התכונות האלו, כדי שהאור ישנה אותן. כך אני תמיד פונה רק לאור שהוא ישנה את התכונות האלו.
וכיצד האור יודע על אילו תכונות לפעול? – פשוט מאוד. אם אני מתקדם אל תכונת האהבה, ההשפעה ההדדית, תכונת הקשר עם החברים, אם אני מנסה להתחבר איתם, אני מגלה את עצמי כאגואיסט עצום שרוצה לנצל אותם לרעה, רוצה רק ברווח של עצמו ושלא איכפת לו ממש מאף אחד. כשאני מגלה את זה בעצמי וזה מעורר בי ייסורים עצומים, אז אני מתחיל לבקש מהאור לתקן אותי. כשאני מגלה את האגו הפנימי שלי, אני מתחיל לפנות לאור ולבקש ממנו שהוא ישנה אותי.
כלומר, אני הכנתי רצון עצום לא מתוקן, גיליתי אותו בתוכי, אני מרגיש באיזו מידה הוא דוחה אותי, באיזו מידה אני נדחה ממנו, באיזו מידה אני לא רוצה שהוא יתקיים בי, כגידול סרטני שאני רוצה לחתוך מתוכי, ואז אני פונה לאור שהוא יבצע עליי את הניתוח הזה.
באופן כזה יש לנו תנועה מדויקת מאוד בדרך שלנו: אני כל הזמן נע אל עבר הקשר עם החברים, למטרת הבריאה, לתכונת ההשפעה והאהבה. אני כל הזמן נע לכך שאני אעלה את התכונות האלו, את הפרמטרים האלו למעלה מעצמי, אהפוך אותם לערך העליון שלי. בסופו של דבר, אני מגלה כמה אני הפוך לזה, כמה אני לא רוצה את זה, כמה כל זה מלאכותי בתוכי וכו'. ואז, מתוך המרירות הזו אני זועק לאור.
לכן ישנה כאן בעיה גדולה: אנשים שלא מסוגלים להכיר בכך, שלא מסוגלים לסבול, לא יעברו את הדרך הזאת. והייסורים הם איכותיים. האדם מרגיש אותם יחד עם החיים הרגילים, יחד עם זה שהכול טוב אצלו. אלה "ייסורי אהבה", כשאני הייתי רוצה להתחבר עם החברים, אני יודע שזה הכרחי, אך אני רואה שאיני יכול. בדיוק לייסורים האלה הכוונה, ולא לשום ייסורים אחרים!
לא שאני יודע או לא יודע את החומר, לא שאני חכם או לדוגמה חסר סבלנות – לא! הדבר היחיד שאני צריך לברר הוא את הדחייה שלי מהקשר עם האחרים. רק את זה! השפעה! כשאני נדחה מהקשר עם האחרים, כשאני מתחיל לפתע לתעב, לא לרצות את זה, דווקא בתכונה הזאת אני צריך לתפוס ועליה לבקש תיקון. בכך טמון כל סוד הקבלה. אין שום דבר אחר!
לכן החלק הראשון של הדרך שלנו עובר בגילוי הרע שגדל בנו באופן הדרגתי, ולאחר מכן הוא מיתקן ברגע אחד. ולכן בהתקדמותנו ישנם שני שלבים.
השלב הראשון, הוא כאשר אנחנו במהלך כמה שנים צוברים ייסורים עצומים, קשים, ארוכים.
ולאחר מכן הם מתקנים ברגע אחד, אנחנו פוקחים את העיניים ורואים סביבנו תמונה אחרת לחלוטין. מתברר, שכל הבריאה פועלת בתכונת ההשפעה והאהבה, כל העולם בנוי בצורה כזאת, ולי בתכונותיי האגואיסטיות היה נדמה שהוא בנוי על תכונת האגואיזם, כיבוש, אלימות, גסות וכו'.
זה דומה לאיך שטיל יוצא בקושי רב לחלל, נכנס למסלול, ואחר כך במצב של חוסר משקל, במסלול, פתאום הכול נרגע, הכול שקט, המנועים מפסיקים לפעול, אתה יצאת לחלל החופשי.
מתוך השיעור הווירטואלי, 18.11.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שני שלבים בהתקדמות הרוחנית
שני שלבים בעבודה
הדרך אל הטוב – צעד אחר צעד
"הנה ימים באים, נאם אדני השם, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי השם". אנחנו דור האחרון לגאולה "…כי ישרים דרכי השם…".