דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מתי כבר יגיע הסוף לגלות מצרים

מתי כבר יגיע הסוף לגלות מצרים

חכמת הקבלה מדברת רק על העבודה הפנימית, על תיקון הנשמה, על גילוי הבורא לנבראים. ולכן כל הדימויים בסיפוריה מהווים סוגים שונים של רצון שדרכם אנחנו מסתכלים על העולם. הרצון להשפיע נקרא "ישראל" (ישר-אל). "ישראל בגלות" – זהו רצון להשפיע עם כוונה לתועלת עצמית. "אומות העולם" הם הרצון לקבל האגואיסטי.

אם הרצון "ישראל" נמצא בגלות, הכוונה שלו הופכת להיות אגואיסטית, כלומר, הוא הופך להשפעה בכוונה על מנת לקבל. ולכן ישראל בגלות יכולים לקבל רווח גדול הרבה יותר מה"מצרים", מהרצונות לקבל הרגילים.

לכן נאמר שלאחר שבני ישראל ירדו למצרים הם התרבו, התעשרו, נעשו שמנים וחשובים, קיבלו בצלים, שומים, בשר ודגים. כלומר, כל הרצונות קיבלו את כל המילוי שהם רצו. הרי הם עובדים בהשפעה בכוונה לקבל – הם משתמשים בכוח ההשפעה כדי להרוויח בצורה אגואיסטית. וכמובן שהם מצליחים יותר מ"אומות העולם". על זה נאמר, שעם ישראל מתערבב עם העמים האחרים ולומד את מעשיהם ומגיע להצלחה גדולה יותר מהם, מפני שהוא יודע אפילו כיצד להשתמש בהשפעה בכוונה על מנת לקבל.

לכן קשה להם מאוד לצאת מהאגו, וזה דורש עבודה מיוחדת. דרוש כוח מיוחד כדי להוציא ממצרים את הרצון להשפיע האגואיסטי, הרצון שכל כך משתלם עבור פרעה, שלא יכול לקבל את אותו הדבר מהעם שלו – מהרצון ליהנות האגואיסטי הפשוט.

ישראל, לעומת זאת, עובדים בהשפעה לתועלת עצמם, ומשתמשים בכוח הרוחני כדי למלא את רצונותיהם הגשמיים. ומובן שהאגו לא רוצה לאבד אותם – הם הופכים לאמצעי העיקרי לקבלת המילוי עבורו, שלא ניתן להחליף אותו בשום דבר.

אין עוד דבר שנותן מילוי גדול כל כך. אם כן, כיצד ניתן במקרה כזה לנתק את הרצונות של ישראל מהאגו? הם צריכים לעבור שני תיקונים: הרי הם עובדים בהשפעה בכוונה בעל מנת לקבל – אלה לא המצרים, אלא הרצון להשפיע שלמד מהם שבגלל זה הוא נפל נמוך עוד יותר מהמצרים. למצרים אין אפשרות להשתמש בכוח ההשפעה למען המילוי האגואיסטי.

הכול מתחיל מאותו הרגע שבו מת מלך מצרים ואותם הרצונות שעבדו בהשפעה לתועלת עצמית הפסיקו לפתע להרגיש בכך את המילוי. כבר אין בשביל מה לעבוד – המלך שלנו מת, נעלם! כלומר, הפסקתי להרגיש בשביל מה אני לומד ועובד. אני לא רואה יותר את השכר.

ואז "ויזעקו בני ישראל מן העבודה". קודם היינו יודעים בשביל מה אנחנו עובדים, היינו עובדים קשה ומקבלים רווח אגואיסטי. היינו עבדים נאמנים של האגו ולא רצינו כלום מעבר לזה. ועכשיו, לפתע מתחילה עבודה קשה, לא ברור בשביל מה! אנחנו לא מרגישים יותר את הטעם בהשפעה אגואיסטית – זוהי עזרה שמגיעה אלינו מלמעלה. ההתפתחות מגיעה לגבול שבו אנחנו כבר לא יכולים יותר ליהנות מזה, ואנחנו צועקים מתוך ייאוש.

ואז אנחנו מתחילים לחפש. הרי אם אין ממה ליהנות, אז "טוב לי מותי מחיי". אין חיים, אין הרגשה של מילוי. ואם אין תענוג, האדם מוכן להתאבד רק כדי לא להרגיש את הריקנות. ואז מתחילה העבודה על היציאה ממצרים שנמשכת "ימים רבים".

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 05.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
יוצאים ממצרים
עבדות מצרים: ללא זכות להשפיע
לחתוך מעצמך את פרעה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest