משלמות לשלמות

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר" אות ט"ו: "ג' מצבים הללו, תמצא, שמחייבים זה את זה בהחלט גמור, באופן שאם היה אפשר שיתבטל משהו מאחד מהם, היו מתבטלים כולם."

הטענה הנפוצה ביותר כלפי הבורא שמובנת לכולם היא, מדוע הוא לא ברא את הכול בצורה מוגמרת? מה יותר פשוט מזה?

לשם מה הוא צריך שאנחנו נסבול, וכתוצאה מזה שנקלל אותו במודע או שלא במודע, כי הוא הסיבה לכל הייסורים שלנו? מדוע הוא לא ברא אותנו כבריאות שלמות אלא הפוכות לגמרי? מדוע ככל שאנחנו מתפתחים, אנחנו נעשים יותר ויותר גרועים ומגלים זאת פעם אחר פעם? אנחנו מודעים לכך, וזה כבר לא מעורר בנו בושה והופך לשִגרה.

אז, האם יתכן שהבורא "פספס", "לא סיים", "התעלם"? כיצד יתכן ש"מפועל שלם תצאנה פעולות בלתי שלמות?". "תלונת הלקוח" נשמעת מוצדקת ביותר.

אבל, מצד השני, ננסה לבדוק את העניין מצד הבורא. מדוע הוא היה צריך לברוא את שלושת מצבי הבריאה ולהעביר אותנו דרך ייסורים קשים ממצב א' למצב ג'? כיצד יתכן שהתאפשר מצב ב', שהוא ירידה מאין סוף לעולם שלנו, שהוא הפוך והגרוע ביותר שמתוכו אנחנו עולים בחזרה? כיצד הוא יכול לנהל את כל המערכות, להתכלל ו"להתלבש" בהן, כדי להתייחס כלפינו בצורות שונות וללמד אותנו לקחים?

אנחנו מבינים שלהורים בעולם שלנו אין ברירה, מפני שנאמר "יצר האדם רע מנעוריו". כי "חוסך שבטו שונא בנו". אבל מדוע הבורא, שהוא כל יכול, משתמש בשיטות כאלה?

אנחנו לא יכולים להצדיק את השיטות הללו כלפינו ולא מבינים את פעולותיו. מדוע הוא חשב על הכול בדיוק כך, הפוך משלמותו? להתקדם מהרע לטוב, זה דבר אחד, אבל האם אפשר להתרחק מהטוב לקראת הרע?…

כלומר, כל שאלות המפתח בנוגע לנברא מתרכזות בג' המצבים, בנקודת המפנה משלמות (מצב א'), דרך מערכת העולמות (מצב ב'), לשלמות (מצב ג'). כאן מסתתרת בעיית החיים והמוות, בעיית הייסורים שמנותקים לגמרי מההכרה הרוחנית. במסגרת השכל והרגש שלנו בלתי אפשרי להצדיק את זה.

אבל אם אנחנו נבין את הקשר הנכון בין שלושת המצבים, אז נפתור את כל הבעיות בצורה שיטתית ברגע שהן תתעוררנה שוב.

למעשה, הבורא ברא מצב שלם אחד, מצב א'. הוא אינו משתנה ולא מתרחש בו כלום על אף שלמותו. אבל השלמות הזאת אינה מתגלה כלפי הבורא, אלא כלפי הנבראים המקבלים רק במצב פנימי שנקרא "מצב ה- ג'".

במצב א' הנבראים כלל אינם מרגישים את עצמם, כי הם עדיין אינם קיימים באמת. הוא מתחיל להתגלות כקיים באמת במידה שהנבראים מתחילים לרכוש שלמות. ברגע שהם מתחילים לעלות ממצבם הנוכחי ולרכוש דרגות רוחניות, באותה המידה הם מרגישים שהם קיימים, עד שעולים לגובה השווה לבורא.

לכן, השלמות שקיימת במצב א' נובעת ממצב ה- ג' שבו הנבראים משיגים אותה. אבל בהתחלה הנבראים קיימים רק כ"רשימות", כפוטנציאל, ועליהם לעבור דרך תהליך מסוים, כדי שבסופו של דבר, להגיע לשלמות. התהליך הזה הוא מצב ה- ב'.

מתוך שיעור על פי "ההקדמה לספר הזוהר", 05.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
גיחות לעולם אין סוף
טלפון זהב
דלת אל הלא נודע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Rsvgy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest