דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דלתות נסגרות, דלתות נפתחות

דלתות נסגרות, דלתות נפתחות

Laitman_2011-03-22_1888.jpg

זוהר לעם, פרשת ויקהל, אות קל"א: "ואז פעל השֵם בן י"ב, שחזר והוריד המלכות ממקום בינה דמלכות דעשיה למקומה בסיום ע"ס שלה, ועלו בינה ותו"מ למדרגתם כבתחילה למעלה מרקיע המלכות, וכיוון שאליהו היה דבוק באוויר הזה, בינה ותו"מ שעלו, נמצא שהעלה עימו גם את אליהו למעלה מרקיע של המלכות, מטעם ההשתוות."

כאשר אנחנו בולעים מזון, השרירים הטבעתיים דוחפים אותו יותר ויותר עד שהוא מגיע לקיבה. בדומה לזה, "הכלים דיושר" פועלים לפי העיקרון של "קודם ונמשך", בונים שרשרת של כיווץ-שחרור, כיווץ-שחרור. אנחנו משתמשים בעיקרון הזה גם בטכנולוגיה. למשל יש משאבות שעובדות כך.

נניח שאני נכנס למקום, והדלת (א') נסגרת אחרי. כיצד אפשר להעביר אותי הלאה? כאשר הדלתות מאחור נסגרות, מקדימה מופיעה דלת חדשה (ב'). עד אז אני לא שמתי לב שהיא נמצאת, ופתאום אני רואה פתח בקיר. שוב הדלת נפתחת ואני נכנס למקום הבא, כדי לראות את הדלת השלישית (ג').

heb_o_rav_zohar-la-am-vayakhel_2014-01-03_lesson_pic18

זה הסדר גם בגשמיות וגם ברוחניות. הדלתות שנפתחות ונסגרות הן ה"רקיע". בדרגות הרוחניות "מלכות" פעם עולה ל"בינה" ופעם יורדת משם. האח"פ נופל ועולה, שוב ושוב. כשהוא יורד, הוא "לוקח" אותי ואחר כך כשהוא עולה בחזרה, הוא מעלה אותי לדרגה יותר עליונה ששם אני משתווה לגלגלתא ועיניים (גו"ע).

באח"פ אני רק מבטל את עצמי ובגו"ע אני הופך ל"חפץ חסד" של אותה המדרגה. זה כבר לא סתם ביטול, אלא מצב של "קטנות". אחר כך אני מרגיש את האח"פ דעליון, אני מבטל את עצמי כלפיו והוא מעלה אותי ושם הכול חוזר על עצמו. כך בהדרגה אני גדל.

בוודאי, שככל שעולים בסולם המדרגות, התהליך מלווה בשינויים מהותיים, אני עובר את השלבים של "עיבור", "יניקה" ו"מוחין" שכל אחד מהם גם מתחלק ל- ג' מצבים.

בדרך אני עובר מצבים של "אתערותא דלעלא" ו"אתערותא דלתתא", עובר דרך שלבים שונים. כך גם בעולמנו, אנחנו חיים לפי אירועים הקשורים לזמנים שאינם תלויים בנו, בהתאם לימים, שבועות, חודשים, שנים שהם מעוררים אותנו ("אתערותא דלעילא") לפעולות שונות.

לפעמים גם ברוחניות אנחנו צריכים להיות בתרדמה, להפעיל את עצמנו בצורה מסוימת, רגועה ופסיבית יותר. ואחר כך אנחנו חוזרים לסדר יום רגיל. כלומר, יש שם יותר שינויים מאשר בחיי היומיום שלנו, וגם ישנה אפשרות ליוזמה פרטית, "לאתערותא דלתתא" שתלויה בנו.

באופן כללי, כל עבודתנו היא להידמות לעליון. אז כיצד אני יכול לבדוק את עצמי? – רק לפי היכולת שלי לחבר אליי את הכלים מהמדרגות הנמוכות יותר. לכן, נאמר "בתוך עמי אנוכי יושבת". אני יכול לגלות את הבורא רק בתוך "העָם", בתוך יתר הכלים השבורים, כאשר אני מקבל אותם כשלי.

בסופו של דבר הם נעשים בשבילי יותר יקרים מעצמי, כי הם שייכים לכלים יותר עבים ובזכות המאמצים שלי הם מתחברים אליי ואני מגלה שלפי המבנה, לפי ה"פרצוף הרוחני", הם יותר חשובים ממה שהיה לי קודם.

באופן כללי, הכלים נראים לי כחיצוניים מפני שהם התרחקו כתוצאה מהשבירה. ודווקא אלה שלפני השבירה היו הקרובים ביותר, נראים עכשיו הרחוקים ביותר…

מתוך שיעור על פי ספר הזוהר, 03.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בים של אור
רקיע, צדיק וגמר התיקון
בכל רגע, שמיים חדשים וארץ חדשה!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest