דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / מקובלים על תורה ומצוות – חלק י"ג

מקובלים על תורה ומצוות – חלק י"ג

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.).

תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין

אנו צריכים לקיים את התו"מ, (דווקא) בכדי שזה יביא לנו לידי טהרה (ולא על מנת לקבל פרס בעולם זה או בעולם הבא או בגלל שכך ציווה הבורא). שעניין טהרה, פירושו טהרת הכלים מהרצון לקבל לעצמו, שזה מכונה "לכלוך" (טומאה), שהוא מטעם שהוא בשינוי צורה מהבורא, שהוא כולו (תכונה) להשפיע. לכן מטרם שמנקים את הכלים אי אפשר לתת לתוכם שום דבר טוב (מילוי עליון – הרגשת נצחיות ושלמות), שכל דבר שיתנו בכלי המלוכלך (על פי חוק השתוות הצורה), זה יתקלקל.

לכן מוכרחים לעצות טובות (של המקובלים, שבעצמם עברו את הדרך ואת התיקונים), לדברים שהם יטהרו לנו את הכלים (את הרצונות האגואיסטיים), שזה נקרא הכשרה והכנה, בכדי שנוכל לקבל את הטוב ועונג (שהוכנו לנו בגילוי הבורא). ובגלל זה ניתנו לנו תרי"ג (613) מצוות (הוראות), הנקראים בלשון הזה"ק בשם "תרי"ג עצות", שהן עצות לטהר עצמנו (את הרצונות שלנו, והאדם הוא כלי רצונות דווקא) מזוהמת כלי קבלה שלנו.

וזה כמו שכותב בהקדמת ספר הזהר (דף רמ"ב) וזו לשונו: המצוות שבתורה נקראים בלשון הזוהר בשם פקודין (הפקדות). ונקראים אמנם גם בשם תרי"ג עיטין (עצות). וההפרש ביניהם הוא, כי בכל דבר יש פנים ואחור, שבחינת הכנה אל הדבר נקרא אחור, ובחינת השגת הדבר (הקבלה) נקרא פנים. ועל דרך זה יש בתו"מ בחינת נעשה ובחינת נשמע, וכו'. וכשמקיימין תו"מ בבחינת עושי דברו (המתקנים את האגו שלנו), מטרם שזוכים לשמוע, נקראים המצוות בשם תרי"ג עיטין (עצות) והן בחינות אחור. וכשזוכים לבחינת לשמוע בקול דברו (תכונת ההשפעה בתוכנו), נעשים תרי"ג המצות בבחינת פקודין, והוא מלשון פקדון (הרגשת האור בתוכנו – מ.ל.)".

הרב"ש, שלבי הסולם, קדושה וטהרה בעבודה

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על תורה ומצוות – חלק י"ב
מקובלים על תורה ומצוות – חלק י"א
מקובלים על תורה ומצוות – חלק י'

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/GHG4K

One comment

  1. איך אני יכולה להשתמש יותר ב- תרי"ג עיטין שניתנים לי בכל שלב רק עפ"י קצב ההתקדמות שלי, כדי שיהפכו להיות פקודין ?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest