דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / מקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק ט"ו

מקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק ט"ו

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בקשר לציטוטים של גדולי המקובלים.

הפער בין טבע האדם לטבע הבורא

"עייר פרא אדם יולד, כי כשיוצא ונולד מחיק הבריאה הוא מצוי בתכלית הזוהמא והשפלות, שפירושם הוא ענין רבוי גדלות האהבה העצמית הנטבעת בו, אשר כל תנועותיו סובבות בחזקה על קטבו עצמו, מבלי ניצוצי השפעה לזולתו ולא כלום. באופן, שאז נמצא במרחק הסופי מן השורש ית' וית', דהיינו מן הקצה אל הקצה, בהיות השורש ית' כולו להשפיע בלי שום ניצוצי קבלה כלל וכלל ח"ו, ואותו הנולד נמצא כולו במצב של קבלה לעצמו בלי שום ניצוצי השפעה ולא כלום, וע"כ נבחן מצבו בנקודה התחתונה של השפלות והזוהמה המצויה בעולמנו האנושי".

בעל הסולם, מתן תורה, אות י"ב

"הגם שהרצון לקבל הוא חוק מחויב בהנברא, כי הוא כל בחינת נברא שבו, והוא הכלי הראוי לקבל המטרה שבמחשבת הבריאה, עכ"ז הוא נעשה עי"ז נפרד לגמרי מהמאציל, כי יש שינוי צורה עד למדת הפכיות בינו לבין המאציל. כי המאציל הוא כולו להשפיע, ואין בו מנצוצי קבלה אפילו משהו ח"ו. והוא כולו לקבל, ואין בו מנצוצי השפעה אף משהו. הרי אין לך הפכיות הצורה רחוקה יותר מזה. ונמצא ע"כ בהכרח כי הפכיות הצורה הזו מפרידה אותו מהמאציל".

בעל הסולם, פתיחה לחכמת הקבלה, אות י"ג

"כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקראת אגואיזם להיותו הפכי הצורה מהבורא ית' שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע".

בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק י"ד
מקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק י"ג
מקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק י"ב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest