מקדם ההתפתחות

אנחנו מתחילים להתפתח בצורה נכונה החל מהרגע שבו אנחנו מבינים שעלינו להביא חיסרון חדש להתפתחות שלנו. ולכן אנו צריכים את הקבוצה והלימוד.

הקבוצה מעוררת אותנו ונותנת לנו את החיסרון, ועל ידי הלימוד אנחנו מושכים את האור המחזיר למוטב, כדי שהוא יהפוך את החיסרון הזה שקיבלנו מהקבוצה, להשפעה. כך אנחנו מתחילים להתפתח רוחנית. מכאן והלאה, המושכות, שמכוונות את ההתפתחות, מועברות לידיו של האדם, והוא צריך להתחיל לנהל אותן בעזרת הסביבה והאור המקיף.

אדם שקיבל הזמנה לעלייה, צריך לדאוג לכך שהחיסרון שלו כל הזמן יתחדש. ניתן לנו רצון התחלתי רגיל, "חומר", אבל אנחנו צריכים בעצמנו להוסיף אליו את ההשתוקקות רוחנית, כלומר באיזו צורה אנחנו רוצים להשתמש ברצון הטבעי שלנו: לקבלה או להשפעה?

לכן, צריך להשתוקק כל הזמן להימצא בעלייה, בחיפוש, בדרישת העזרה מהקבוצה ומהאור המקיף. אם האדם מרגיש שאין בו חיסרון ודרישה לאור, זה סימן שהוא עדיין לא קיבל את הרצון הנוסף הזה מהקבוצה ולכן אינו מרגיש צורך לבקש על התיקון שלו.

ובנקודת השבירה הזאת נמצאים לא רק אלה שלומדים את חכמת הקבלה ומחפשים את התיקון באופן פעיל. גם כל האנושות נמצאת היום בנקודה הזאת, ומכנה אותה "משבר".

וזהו באמת משבר אמיתי. הרי נצטרך לבחון מחדש את כל היחס הקודם שלנו לחיים. עד עתה התקדמנו בצורה מחויבת, בכפייה. האגואיזם שהלך וגדל הוא שהניע אותנו. האור פעל על הרצון לקבל ופיתח אותו באופן ליניארי, הדרגתי. ופתאום מתווסף לפונקציה הזאת עוד מקדם אחד חדש, "מקדם ההתפתחות".

הודות לו, אנחנו משנים את ההתפתחות שלנו גם כמותית, כלומר בעוצמה, וגם איכותית. מעתה, כבר איננו מתפתחים בקו ישר שטוח, אלא מעלים את עצמנו אל הבורא באופן איכותי. ולכן אנו מתחילים לגדול כמו בני אדם, שנקראים "אדם", מלשון "אֶדמֶה לעליון".

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 13.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האדם בורא את ההתפתחות של עצמו
נקודת המפנה
כך מתגלים ייסורי האהבה