מצב מאושר

שאלה: נניח, שיש לי תורנות במטבח, לקלף ירקות וכדומה. לפני שאני ניגש לעבודה, האם אני צריך לתאר לעצמי שברגע זה אני משרת את המערכת האינטגרלית הכללית העתידית?

תשובתי: כמובן. זהו סוג של אימון פנימי. אני נותן למערכת האינטגרלית את כל המאמצים שלי ובאופן כזה אני צריך להרגיש איך בו זמנית אני סופג לתוכי את הכוח הכללי הזה ודרכו מתחיל להרגיש עולם עגול חדש.

מה גם, שהעולם הזה הופך לאינטגרלי בזה שאני מרגיש אותו מחוץ לזמן ומקום, מחוץ למדידות הליניאריות האפשריות, לא בשלושת הצירים שבהם אנחנו מתארים היום לעצמנו את העולם שלנו. אני מרגיש אותו אחרת לגמרי, ממש כמו בסרטי פנטזיה שמספרים על ההיווצרות של זמן ומקום.

אני באמת יוצא לכאלה הרגשות, מפני שהעולם, זו הרגשה בתוכי. ולכן יוצא, שאני מתחיל לתפוס אותו במימד אחר, הבא. לכך הטבע דוחף אותנו. וכשאני מקלף את אותו תפוח אדמה, אני מרגיש שבזמן הזה אני מתקרב לתמונה הבאה של העולם.

אולי זה לא נשמע משכנע ולאדם נדמה שזה למעשה רחוק ממימוש, אבל אם הוא עובר כזה לימוד מעשי בקבוצה, אז ממש תוך כמה שיעורים הוא יוכל להרגיש את כל זה. ואז לא תהינה לו שום בעיות. אז, אם נותנים לו מוטיבציה, לא גשמית, אלא דבקות בחברה, שממנה הוא יקבל אפשרות של עלייה אישית הודות לדבקות ולתקשורת עימה, אז כל העבודה החברתית תהפוך עבורו להזדמנות, למצב מאושר כדי להתעלות. הוא יראה בזה את השכר הכי גדול שלו, הפיצוי הכי גדול.

מתוך תכנית מס' 31 על חינוך אינטגרלי, 23.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חברה אינטגרלית היא מקור של כוח
האגו משנה צורה
כסף או התעלות?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest