מעליי אין סוף

בעל הסולם, "שמעתי", מאמר ג', "ענין ההשגה הרוחנית":

"וכאשר מתפללים ומבקשים מהבורא שיעזור לנו, ויתן לנו מבוקשנו, הכוונה לבחינת אין סוף ברוך הוא, ששם שורש הנבראים, שרוצה לתת להם טוב ועונג, הנקרא רצונו להטיב לנבראיו."

אנחנו צריכים לפנות לאין סוף, לאהבה החלוטה, זה מאוד חשוב. אבל למה? האם לא מספיק לדמיין לעצמי את המצב הרוחני הכי קרוב? – לא.

קודם כל, מפני שהמצב הכי קרוב זה כבר אין סוף. המדרגה העליונה הסמוכה, נקראת "אין סוף" כלפי התחתונה. כי היום אני לא יכול להשיג אותה, להגביל אותה בכלים שלי, לא יכול אפילו איך שהוא לתאר אותה. היא לגמרי למעלה מכל הדמיון שלי, מכל הכלים שלי, מכל הדחפים שלי.

ולכן היא כלפיי זה אין סוף, כלומר בלתי מושגת. היא נמצאת מחוץ לתפיסה שלי, היא פועלת בחתך כזה, בתדר כזה, בתכונות כאלה, שאני לא מסוגל להרגיש ולהבחין בהן אפילו במקצת. כלומר זה לא נכנס בכלים הנוכחיים שלי. אין לי כלים ואמצעים לתפוס ולהרגיש אותה. מקסימום, מה שאני יכול לתאר לעצמי, זה איזה דמיון מדומה למדרגה הבאה.

ובכל זאת, אם אני לא משתוקק לאין סוף, במידת ההבנה שלי, לפי הגדרות נכונות, אז אני לא בונה ומסדר את עצמי לפי האיחוד של ישראל, אורייתא וקב"ה. חייבים להבין, שרצונו הוא להיטיב לנבראיו באופן אין סופי, שהוא ברצונו המלא רוצה למלא אותי בכל טוב, ולכן אני חייב גם כן להגיב לזה באופן מלא ודרך החברה למצוא אותו.

ובחברה אני מתחיל להבין, שאני חייב לבטל את עצמי לגמרי, לקבל מהחברים את הרצונות, לתת להם את עצמי, להיטמע שם ביניהם, כך שלא יישאר ממני זכר. בכל הכוח אני צריך לעבוד עם רצון החברה כדי לממש את הרצון של הבורא. ורק בצורה כזאת אני יכול לבטא את עצמי.

זאת ההכנה שתאפשר לנו אחר כך להפוך להיות צינור מקשר בין הנבראים לבורא.

כי בקבוצה אנחנו לא עובדים כלפי שני הקצוות האלה של קו הקשר, אלא לנקודה אחת, מעצמי למרכז הקבוצה ולבורא שמסתתר שם בפנים. כאן אנחנו לא מתאימים את עצמנו לשני כיוונים שונים, השלב הזה יבוא מאוחר יותר. לכן תחילה אנחנו מארגנים קבוצה, יוצרים קשר עם הבורא, ואחר כך כבר בונים קשר, יוצרים "מודם" לתקשורת בין הבורא והנבראים.

מתוך שיעור על מאמר ג' מספר "שמעתי", 12.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לפניי שולחן ערוך
סולם אל העתיד
מעל לאין סוף נמצא נותן האין סוף

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest