מסר עם מילוי

שאלה: היום המשבר הגיע לכל פינה בעולם, ולא רואים לו פיתרון. אז למה שאנחנו לא נפתח שיטה כלכלית, בדומה לשיטת החינוך שלנו, ולא נציע אותה לעולם?

תשובתי: אנחנו יכולים לתאר מצוין את הכלכלה של גמר התיקון: חברה מאוזנת, צריכה נבונה במסגרת ההכרחיות, שמירה על הטבע והאדם, פיתוח פרויקטים שחוסכים זמן ואנרגיה וגם מועילים לבריאות בלבד… כל זה הגיוני, את הכול ניתן לכתוב בקלות, בהנחה שאתה לא כותב על המילוי האגואיסטי, אלא על הצרכים הבסיסיים, על ההרמוניה בינינו לבין הטבע.

אך כיצד לעבור לשלב הזה? כיצד נסביר אותו לכל הטייקונים שמנהלים את העולם? הם אלה שמסובבים את הממשלות, שמסובבות את העמים. אז כיצד נסביר להם שזאת המטרה הסופית? כיצד נספר להם על השלבים בדרך אליה? הרי הם ישאלו: "ומה יישאר לנו?"

ומה אנחנו נגיד להם? "אתה תקבל בדיוק כפי שמקבלת עקרת בית פשוטה, והמיליארדים שלך ילכו בחזרה לתיקון הטבע שקלקלתם עם הצריכה המופרזת שלכם. והרווח שתקבל יהיה סיפוק פנימי, נפשי. אתה כבר לא תהיה יותר גדול מהאחרים, כמו התרנגול הכי גדול בתוך הלול, שקורא בקול לפני כולם, אלא אתה תגדל עד כדי כך שזה לא ימלא אותך, שאתה דווקא תזלזל בזה, וכל המילוי שלך יהיה בהשגת הדרגה העליונה יותר".

האם תוכל להסביר את כל זה לטייקון? האם תוכל לגרום לו להתעניין ברעיון על חיי נצח ושלמות, לרצות לעלות לדרגת הנצחיות שבטבע, להזדהות עם הטבע ולגלות בתוכו את מדרגת הקיום הגבוהה יותר… "שם אתה תחיה, טייקון יקר. אפילו אם הגוף הבהמי שלך ימות, הוא בכלל לא אתה. הרי אתה תהיה אדם במובן האמיתי, הרוחני"…

ההסבר הזה מתאים לאנשים עדינים. לא בטוח שהטייקונים יבינו את זה מייד. ולכן אנחנו מפיצים את כוח הערבות לעולם כולו, ואנחנו לא פונים לטייקונים, אלא לעם: "כדאי לנו להתקרב, להתחבר, כדי שהחיים יהיו טובים יותר". ובינתיים אנחנו מזרימים לתוכם את האור, את כוח החיבור. וכשהם מתמלאים בכוח הזה, הם מתחילים להבין יותר, להסכים יותר, ולראות שהערבות היא באמת כדאית. כך הם מתקדמים.

הדרך אל הלב לא עוברת דרך השכל. בשכל אי אפשר לתפוס זאת, הרי הדרגה שלו מתאימה לרצון שהוא משרת. השכל לעולם לא יכול להיות גבוה יותר מהרצון. רק נדמה לנו ש"הרצון שלנו הוא בהמי אבל השכל שלנו הוא גבוה הרבה יותר מהרצון". למעשה, השכל שלנו הוא נמוך עוד יותר מהרצון הבהמי שלנו, מפני שהוא המשרת שלו.

לכן, האפשרות היחידה שלנו היא לשנות את רצונות האנשים. והרצונות יכולים להשתנות רק בהשפעת האור. ואת האור הזה עלינו לספק להם. הנימוקים ההגיוניים שלך כשלעצמם לא יעזרו. האנשים בכל זאת לא יבינו אותך, ויחשבו שאתה אידיוט או מיסטיקן, או במקרה הטוב בחור נחמד שחולם על האחווה על פני כדור הארץ.

יש רק ברירה אחת: להתחבר בינינו, ומתוך החיבור בינינו לספק לאנשים את כוח החיבור.

ברור שאתה צודק, אנחנו בכל זאת צריכים לדבר מעט על הכלכלה, על החינוך, על העולם העתידי, כדי לא לדחות את האנשים בשלב הראשון. אך העיקר – זה להעביר להם את הכוח. זאת ההפצה. בהקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות" בעל הסולם כתב שכאשר "בני ישראל" יתמלאו בכוח הזה של האחדות, הוא יישפך מהם לכל שאר השכבות. הם צריכים להיות מוכנים לקבל אותו – ואז הוא באמת יזרום לאנשים שיהיו מוכנים לקבל את השפעת אור החסדים.

מתוך שיעור על אגרת של הרב"ש, 23.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כלכלת הנשמה
החינוך לפני הכול
הפצה: עטיפה ומילוי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uLrnR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest