דף הבית / המשבר ופתרונו / יחסים / מסעדה מסוכנת

מסעדה מסוכנת

שאלה: באחת המסעדות הישראליות מכינים מנות טעימות ומאוד ייחודיות ומגוונות ממוצרים שהתכוונו לזרוק בגלל המראה הלא טוב שלהם או מכיוון שתאריך התפוגה שלהם התקרב.

הדבר המעניין שבתפריט יש מחירים רק על המשקאות. את מחיר המנות הלקוחות מחליטים בעצמם, האם לשלם וכמה. מה דעתך על הרעיון הזה?

תשובתי: אני לא רואה ברעיון הזה שום דבר טוב. זה פותח תיבת פנדורה לכל מיני תחבולות. המסעדה הזאת מושכת אנשים עם אפשרויות מוגבלות, כדי שיאכלו כאלה מוצרים, ומי יודע מה יש שם. האם אפשר להיות ערב לְמה שיקרה? מישהו יעמיד פנים שיש לו כאבי בטן וזה הכול! אינני יודע מה הרעיון הזה, אבל הוא מסוכן מאוד.

שאלה: כיצד היית נלחם בכך שבכל שנה  נזרקים מוצרים בשווי של מיליארדי דולרים?

תשובתי: הייתי נאבק בתופעה הזאת בצורה פשוטה מאוד. הייתי מונע את הייצור של כמות כזאת של מוצרים, ושלא יעמיסו בהם את המדפים בחנויות. אחר כך הם בכל זאת עושים מיון מחדש ונותנים מחירים חדשים. לכן לא צריך להיאבק בסוף התהליך אלא בתחילתו.

עלינו להיאבק כדי שהאנושות תפסיק לייצר דברים שאינם נחוצים בכלל: אלפי סוגים של גבינות, נקניקים וכדומה. אין כל צורך בזה. אותו הדבר גם עם ביגוד, עם כל מה שרק תרצה! כל החנויות שתיכנס אליהן ריקות מבני אדם, וכל הזמן יש פרסום על חידושים. בסיכומו של דבר אנחנו צריכים לשלם על כל זה. אנשים לא מבינים שדווקא זה מוביל אותם למשבר. היום בני אדם כבר לא כל כך רוצים את המוצרים החדשים האלה, אנחנו כבר נגמלים מזה.

שאלה: איך אתה יכול לקבוע, אלו חמישה סוגים דרושים לאדם? במקום אלפי סוגי גבינות, רק חמישה סוגים, שלושה סוגים של נקניק…

תשובתי: זה ידוע לפי הצריכה. אנחנו לא צריכים לעשות דבר. עלינו פשוט לקרוא את רשימת המוצרים הנמכרים ביותר ולהשאיר רק אותם. את השאר לא לייצר.

שאלה: מה מונע מאיתנו לעשות זאת?

תשובתי: האגואיזם! כולם רוצים להרוויח. אין מוצא מזה, אלא רק לחנך את האוכלוסייה. חינוך זה הדבר העיקרי. לעשות אדם אחר.

הערה: זהו תהליך ממושך.

תשובתי: זה לא תהליך ממושך, זה הכרח.

שאלה: מה עלינו לעשות עם האגואיזם, האם בתהליך חינוכי כזה אנחנו מכבים אותו או לא?

תשובתי: אנחנו לא סתם מכבים אותו, על ידי החינוך אנחנו מָפְנים אותו לכיוון אחר. עלינו לשנות אותו, לתת לו צורה אחרת.

שאלה: לאן אנחנו מָפְנים אותו?

תשובתי: לשיפור היחסים החברתיים בינינו. את זה צריך לפתח. אפשר לפתוח כל מיני מועדונים, שאנשים יסריטו סרטים, שישחקו בכל מה שירצו, רק שלא יעסקו בהמצאת מוצרי צריכה נוספים.

שאלה: האם זה אפשרי?

תשובתי: אם זה בלתי אפשרי, אז ככל הנראה בקרוב נצטרך לעבור לחיות על אותם הרים של זבל שאותם אנחנו יוצרים באוקיינוס.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 29.10.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/TDClE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest