דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / מסנן רב-שכבתי לפני הכניסה

מסנן רב-שכבתי לפני הכניסה

שאלה: מדוע חכמת הקבלה מופצת בצורה עדינה ופונה רק לאלה שרוצים לשמוע, ואילו התעמולה הדתית פועלת בתקיפות כזאת? אם ידיעת חכמת הקבלה כל כך חשובה עבור בני האדם, מדוע יש לה גישה פסיבית כזאת?

תשובתי: הדתות פועלות בשיטות כאלה, מפני שהן אינן צריכות לשנות את הרצון, להביא את האדם להכרה, לפתח בו את הבחירה החופשית והכרת הרע. הוא אינו צריך להחליט מתוך הבחירה החופשית שלו.

הדת סוגרת לאדם את העיניים, מפתה אותו באמצעות כל מיני הבטחות, מפחידה אותו מעונשים בעולם הזה ובעולם הבא, מבטיחה שכר, וכן הלאה. כל השיטות והאמונות הללו פועלות במסגרת העולם הזה בשיטת "המקל והגזר". הרי כך היה מקובל לפעול בעולם שלנו נגד הרצון האגואיסטי של האדם.

אך חכמת הקבלה רוצה לפתח את הנקודה שבלב ליד האגואיזם של האדם, כדי שהוא יימצא בין שני הכוחות הללו, "היצר הטוב" ו"היצר הרע". ואז, כשהוא נמצא באמצע, בין האגו ובין הנקודה שבלב, הוא יהיה חופשי ויוכל להחליט בעצמו עם מי הוא רוצה ללכת. הוא יוכל לנצל את האגואיזם שלו, את היצר הרע, לטובת היצר הטוב, וכך כל הזמן להתקדם.

הבחירה כל הזמן תישאר בידיו. הוא יעבור עליות וירידות וכל הזמן יצטרך להחליט במה עליו לבחור, בשביל מה ולמה. חכמת הקבלה מגדלת את האדם שבאדם, את החלק שדומה לבורא, שחושב באופן חופשי ושאינו פוחד לומר את מה שהוא חושב. הוא אינו מפחד משום דבר, אין שום עונש ושום שכר בעולם הבא. הכול תלוי רק בך עצמך, במה שתעשה עכשיו.

חכמת הקבלה פותחת בפני האדם את כל האמת. ועכשיו, כשאתה רואה שאין שום עונש עתידי, ואתה חופשי לעשות כל מה שאתה רוצה, עכשיו תחליט! ואם אתה מחליט, אתה הולך באמונה למעלה מהדעת, כלומר אתה רוכש גישה שונה לחלוטין לחיים, שמנותקת ממצבך האגואיסטי העכשווי. חכמת הקבלה נותנת לאדם לגדול כאישיות, לבנות את ה"אני" החדש שנקרא "אדם", הדומה לבורא. את הצורה הזאת הוא חייב לקבל מהבורא.

זה בכלל אינו דומה לדתות, שמטיפות לאדם אלו פעולות גשמיות הוא חייב לבצע מבוקר עד ערב: כיצד עליו לאכול, לשתות, לדבר, לחשוב. כאן הכול להיפך, ולכן נאמר ש"דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים". וזה נכון לגבי כל הדתות, כל האמונות וכל השיטות. זהו ההבדל העקרוני בינן לבין חכמת הקבלה, שמפתחת ליד האגואיזם עוד מרכיב אחד שנקרא "הנקודה שבלב". צריך לצרף את האגו אל הנקודה שבלב, להכניס אותו לתוכה, ולמשוך לשם את אור התיקון, ואז כל המבנה הזה הופך להיות דומה לבורא, שמתגלה בתוכך.

אך המשימה הזאת אינה מיועדת לכל אחד. קל יותר לאדם כשפונים בצורה בלתי אמצעית לאגו שלו, לרצון ליהנות. הדת מבטיחה לו שהוא ירוויח אם יציית למה שהיא מכתיבה לו, ויקבל בתמורה גם את העולם הזה וגם את העולם הבא. היא מצביעה לו על מיליוני בני אדם סביבו שמתנהגים באותה הצורה ומרוצים מהחיים שלהם. אם פונים כך לאדם שיש לו אגואיזם בלבד, ללא הנקודה שבלב לצידו, ודאי שניתן לקנות אותו בכך. הם דגים אותו כמו דג ברשת. וזה טוב. שיימצא במסגרות הדתיות, אם זה מספק אותו.

אולם אדם עם נקודה שבלב אינו יכול להירגע מזה. הוא יכול לבוא לדת, לבדוק את עצמו וללכת הלאה. הוא בכל מקרה יגיע אל חכמת הקבלה. וכל ה"מסנן הרב-שכבתי" הזה, הוא לטובת חכמת הקבלה. לשם מה היא צריכה את כל אותם המיליונים שאינם שייכים לפיתוח החלק האלוקי שבהם?

לכן אנחנו מפיצים את חכמת הקבלה בכל רחבי העולם ורוצים להביא את ידיעתה לכולם, אך יגיעו ללמוד רק אחוז קטן מאוד (אולי 1%) מכל העולם. וזה מספיק! הרי כל השאר יקבלו את הכול מן המוכן, כתוצאה מהעבודה של אותו האחוז האחד.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 20.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
קודם כל, תיקון הנשמה
מתי תיפול חומת הברזל הזאת?
השרשרת שדרכה מועבר האור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cd7qR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest