מסירת החכמה ממורה לתלמיד

מתוך איגרת מ"ג של בעל הסולם: "וכבר אמרו ז"ל: "מורא רבך כמורא שמים". וזה שהתפאר הריז'נער ז"ל, כי זכה למדרגה גדולה מכל חכמי דורו, בעבור שקנה אמונת חכמים ביותר מכל בני דורו.

וצריכים להבין שהאמונה אינה על צד השאלה, כי אמונה כזו יכולים לקנות גם הפעוטים בני ו' שנה, אלא על צד הרגש הרוממות והתפעלות נפשו מחכמת חכמים, אשר חלק מחכמתו יתרך ליראיו."

מסירת החכמה מסמלת העברה של "אור החכמה" ולא חכמה חיצונית. ולכן היא תלויה בקשר בין ה"פרצופים הרוחניים". "פרצוף עליון" מוליד את ה"פרצוף התחתון" מה"חזה" שלו ולמטה, כמו שגלגלתא מוליד את ע"ב. תחילה גלגלתא מוליד את "פרצוף ע"ב הפנימי" שלו, ואחר כך ממנו כבר יוצא "פרצוף ע"ב החיצון", שהוא הבא אחרי גלגלתא, בכך שמתלבש עליו מבחוץ, מ"חזה" שלו ולמטה. כך הוא סדר יציאת ה"פרצופים".

העברת האור היא בלתי אפשרית ללא קשר כזה בין ה"פרצופים הרוחניים", ללא זה שהתחתון יידבק בצורה כלשהי לעליון. מקום הדבקות, זה המקום שבו העליון והתחתון מתחברים לאחד שלם. ובמקרה כזה, התחתון מסוגל לקבל מהעליון, והעליון יכול להעביר לו משהו.

אם ביניהם לא נוצר כזה מקום של דבקות, של קשר, אז ודאי שלתחתון אין שום אפשרות לא להיוולד ולא לקבל אור מהעליון.

לאחר השבירה אנחנו מוצאים את עצמנו בעולם הזה ומתפתחים תחת הפעולה של ה"רשימות", שמתעוררים בסדר מסוים, מהקל אל הכבד. וכאן כבר יש לנו עבודה ממטה למעלה, צריך כל פעם לרכוש "מסך" יותר ויותר חזק על האגו שלנו כדי להידבק לעליון.

את ה"מסך" אנחנו גם כן מקבלים דרך העליון על ידי המאור המחזיר למוטב. סדר המדרגות אף פעם לא משתנה, זה רק עבורנו הוא כאילו לא קיים, מפני שאנחנו לא מרגישים אותו. אבל בעצם כולנו מקושרים, כי השבירה מתגלה רק כלפי האדם עצמו, השגתו והרגשתו.

ולכן, באותו הסדר שבו מתעוררים ה"רשימות" ממטה למעלה, מתגלה לנו כל המערכת. ואנחנו רק צריכים להוסיף לזה את העבודה שלנו להשגת דבקות עם הבורא. הדבקות הזאת נעשית דרך קבוצה, רב, בעזרת כל האמצעים שיש לנו, הלימוד. באופן כזה אנחנו מקבלים את המאור המחזיר למוטב ודרך הלימוד והחיבור עם הקבוצה ועם הרב, מגיעים לדבקות עם הבורא. כך זה עובד.

מתוך שיעור בנושא "גדלות רב", 04.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חשוב מאוד אצל מי אתה לומד!
כך אנחנו עולים…
התרחקות חיצונית וקירוב פנימי