מלחמת מוחות

שאלה: פעם אחר פעם מדינת ישראל מתמודדת עם מצבים לא הגיוניים, עם קונפליקטים שהיא איננה מסוגלת לפתור לטובת עצמה. למשל, על אף היתרון המוחץ בכלי הנשק שלנו, אנחנו לא מצליחים לנצח מפני שאנחנו נלחמים בתוך אזורי המגורים. ובכלל, כל העולם עוקב אחרינו בסקרנות בלי לאפשר לנו לפעול כרצוננו.

בעצם, ידינו ורגלינו כבולות, אנחנו מעוררים שנאה יותר ויותר גדולה אצל כולם. חוץ מזה, במלחמות המודרניות, מרכז הכובד הוסט לצד המאבק על דעת הקהל העולמית שקובעת את התוצאה. האם המצב הזה הוא הרמז לפתרון?

תשובתי: בוודאי שהיום לא מנצחים בעזרת הנשק, אלא על ידי השפעה על דעת הקהל, וההכרעה לא נעשית בשדה הקרב אלא בדעה מי צודק ומי אשם. לכן, מי שיותר ערמומי ורמאי הוא מנצח. כלומר, המלחמות כבר לא כפי שהיו פעם. במקום צבא חזק, טכנולוגיה, ציוד, שריון, יש עדיפות לכלי התקשורת. יותר ויותר מתפתחת מלחמה בדעות.

הדבר מקרב אותנו למושג האמיתי "מלחמות ישראל". בעבר ניהלנו את "מלחמות ישראל" האמיתיות כדי להיות ראויים להיות "ישראל". זאת אומרת, להיות "כאיש אחד בלב אחד", כלומר להיות מחוברים. כי כך אנחנו נעשים דומים לכוח העליון, לכוח האור שזורם דרכנו ושורה בנו. כך אנחנו ניצחנו.

נכון להיום, אחרי אלפיים שנות גלות, אנחנו נפלנו מהגובה הרוחני של החיבור בינינו, אנחנו צריכים שוב להתחבר זה עם זה. לכן, אם נרצה או לא, גם המלחמות שלנו מקבלות אותו צביון של פעם. כלומר, אלה מלחמות על הדעת (אידיאולוגיות), על החיבור. והנשק העתידי יהיה מחשבות, ידיעות, אידיאולוגיה. הרי בימינו העולם כולו חדור בקשרים בין כל החלקים עד כדי כך שאם מפרידים ביניהם, אז אף חלק לא יוכל להתקיים לבד. במיוחד ישראל שתלויה לחלוטין ביחסי התעשייה והמסחר עם אמריקה, אירופה, אסיה וכולי. מה יישאר לנו אם נפסיק את הייבוא והייצוא? גם כל היתר, אינם נמצאים במצב יותר טוב.

לכן, בתקופה המודרנית בלתי אפשרי להילחם ולעשות ככל העולה על רוחנו. אתה כבול על ידי חוקי האו"ם וארגונים בינלאומיים נוספים, אתה נמצא תחת האיום של סנקציות, הגבלות והטלת חרם בצורות ורמות שונות. אם יחסמו לך את האפשרות של סחר חליפין ויפסיקו את תזרים המזומנים, אתה תתחיל להיחנק, תרגיש כבול באזיקים ולא תוכל לעשות כלום. כל מדינה קשורה כל הזמן עם כל העולם.

מסתבר, שהנשק הוא חסר תועלת ואתה לא תוכל להשתמש בו מבלי להתחשב בכל אחד. כי אם מחר יסגרו לך את ה"חמצן", אתה תיחנק. הכלכלה מחייבת את כולם להיות ביחסים טובים עם השותפים. וכתוצאה מאותה התלות בכל העולם, היא משפיעה עליך ומכוונת את צעדיך, אם תרצה בכך או לא. למשל, רוסיה נמצאת תחת סנקציות שגורמות לה להפסדים של מיליארדי דולרים, לכן היא לא יכולה להרשות לעצמה לעשות כרצונה.

הרי בסופו של דבר, מלחמה היא עסק, חשבון פשוט של רווח מול הפסד. וההפסד, נכון להיום, יכול להיות כזה, שלא יהיה כדאי לך להמשיך להילחם או שלא יישאר לך עם מה לצאת למלחמה הבאה. לכן, כל מלחמה נגד האויב זקוקה לתמיכה עולמית.

שאלה: כלומר, אם אנחנו לא נזכה לאותה התמיכה, אז אין לנו סיכויים לנצח?

תשובתי: נכון, אין לנו סיכוי לנצח במצבנו הנוכחי. אנחנו מסתפקים בפתרונות זמניים לשנה שנתיים. אבל, אין פתרון אמיתי, עד שנמשוך את רוב העולם לצידנו. כיצד? להראות להם שהם זקוקים לנו, שאנחנו יכולים להיות "אור לגויים", שדרכנו הם יקבלו שפע. כי אי אפשר להשיג אותו בשום מקום, בשום מחיר. אין כאן נסים, אלא רק חוק הטבע. הקבלה היא מדע עם חישובים מדויקים, בתנאי שאנחנו מבינים לעומק את המערכת הכללית.

מתוך התוכנית "מקובלים כותבים", חלק 4, 21.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
רצון העם בעידן המודרני
ארץ ישראל אינה בית חם
האידיאולוגיות נלחמות, לא הטנקים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest