מכונת זמן

זוהר: פרשת בשלח, סעיף  רצ"ז: ובשעה שנבנה בית המקדש, נעטר הקב"ה בעטרה ההוא, וישב בכסא שלו, המלכות, ונעטר בעטרותיו. ומאותו הזמן שנחרב בית המקדש, לא נעטר הקב"ה בעטרותיו, ונועם ההיא, אור הבינה, התכסה ונגנז.

אין זמן ברוחניות, זוהי רק שאלה של מדרגות, עד כמה אנחנו יכולים לעבור ממדרגה למדרגה, לעשות סריקה בין החתכים הרוחניים. לכן, העתיד, ההווה, העבר, היום, מחר או אתמול, הזמן של חורבן בית המקדש או זמנים אחרים, כל זה אומר ומצביע רק על המצב שלנו באותו הסולם של המדרגות הרוחניות.

זה דומה למצב שבו אנחנו יכולים לראות בסרט, אנחנו סורקים על ידי המבט את העבר, ההווה והעתיד. ההבדל בין כל המצבים האלו נקבע על ידי היכולת שלנו לדמות ולזהות את עצמנו עם רשת הקשר שבינינו. מעוצמת הקשר שלנו עם הרשת הזאת, תלוי המצב שלנו בסולם המדרגות – איזו צורה של הקשר שלנו אנחנו יכולים לגלות. מידות הקשר ברשת הכללית, אלו הן מידות הגילוי של העולם העליון ושל הבורא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
ואז הזמן נעלם…
כישוף רוחני
הסביבה היא הנשמה שלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/jM4i0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest