רצון אחד – שתי כוונות

"ויתרוצצו הבנים בקרבה".

מדובר כאן על כוונות. הבורא ברא רצון ליהנות, ובתוך הרצון הזה למעשה לא מתרחשים שום שינויים. אמנם, כדי לקבוע את עצמאותנו, הרצון ליהנות נסתר. הוא מתגלה בנו (למרות שנדמה לנו, שהוא מולנו) רק במידה שבה אנחנו יכולים להסתדר איתו. להסתדר עם הרצון זה סימן להחליף את "עשׂו", כלומר את הכוונה האגואיסטית שמגיעה כתוצאה מסביבה רעה, ב"יעקב", כלומר בכוונה אלטרואיסטית המגיעה כתוצאה מסביבה טובה. הבחירה שלנו זו בחירה בסביבה. והרצון נשאר אותו הדבר.

כדי לתקן 10 גרם של הרצון האגואיסטי שהתעורר בי, אני משתמש בכל מיני אמצעים שנשלחים לי מלמעלה: יוצא מסביבה רעה לסביבה טובה, ומעמיד את עצמי תחת השפעת הקבוצה, הספרים והמורה, עד שהם הופכים להיות עבורי כמו הבורא. במילים אחרות, אני רואה מאחוריהם כוח עליון ומתחיל להבין שאין עוד מלבדו. והודות לסביבה הזאת, הצלחתי באיזו מידה להבחין בה בבורא, ואני משנה את הכוונה שלי. בעבר הייתי מקבל או משפיע למען הקבלה לעצמי. אך כעת אני מלביש צמצום על הכוונה שלי, וזה אומר שגם על הרצון הפועל מתחת לכוונה הזאת. בעזרת האור, אני מתחיל להשפיע בכוונה על מנת להשפיע, ואחר כך גם לקבל בכוונה על מנת להשפיע.

באופן כזה, על רצון אחד ישנן שתי כוונות: או לקבל למען עצמי, או להשפיע לזולת. בדיוק על זה נערך המאבק, והכול נקבע בו על ידי הסביבה. מי יתעורר בי: עשו או יעקב? כוונה בעל מנת לקבל או כוונה בעל מנת להשפיע? והם נאבקים על רצון אחד, על אדם אחד, בכך "שמתרוצצים בקרבה".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 01.11.201

ידיעות קודמות בנושא:
לעומק עד אין סוף
תשתווה עם תבנית המידות
כוונה כה פשוטה