קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בתוך הבינה ישנו כל האור חוכמה, אבל רק כדי להעדיף חסדים (להעדיף את ההשפעה על פני המילוי). אני אומר: "אני לא צריך כלום, אני רוצה רק להשפיע!". נותנים לי מיליון דולר, אני מסרב. נותנים מאה מיליון, מיליארד, אני מסרב. זה נקרא להעדיף חסדים, השפעה.
אי אפשר למדוד השפעה, אין לה גבולות. למדוד אפשר רק בתוך רצונות לקבל, אם אני יכול לקבל מיליארד דולר, רוצה אותם, אבל מעדיף השפעה, בזה נמדד הרצון שלי להשפיע. אם אין לי רצון לקבל, אז אין לי דרך למדוד את הרצון להשפיע.
שני הרצונות המנוגדים האלה צריכים להתחבר יחד: רצון גדול והרגשת תענוג ענק, שאותו אני יכול לקבל. אבל יחד עם זאת מסך מעליו, והעדפה להישאר בהשפעה.
רק אור מקיף יכול לתת לנו תיקון כזה. שאני מעדיף אור חסדים ודוחה את האור חוכמה, ובהתאם לכך נמדד הגובה של האור חסדים, למרות שהוא מתפשט לרוחב (אור חוכמה מתפשט באורך, מלמעלה למטה). הרי לבינה עצמה אין גובה, אתה רוצה להשפיע – תשפיע, לא אמור להיות חשוב בשבילך איפה וכמה. אבל גובה ההשפעה נמדד רק על ידי הרצונות לקבל, שאליהם היא מתנגדת, ועליהם יכולה לגבור.
רשומות קודמות בנושא:
היכן למצוא את האור העליון?
למטה ולמעלה, במלכות ובבינה
דומה בדומה מרפא
אתה מסביר רצון להשפעה מול רצון גשמי למליון דולר מה עושה אדם שאין לו שום רצון חוץ מלחיות בשלווה להרגע מכל המחשבות והמועקה שייש לו איך אז הוא מעדיף השפעה על קבלה לעצמו?
אכן
אילו יכולתי לטייל פשוט לצפת עם מישהו שיוכל להסביר לי מה קורה עם ה"עולם"..