שלבי גילוי חוכמת הקבלה

עומק ההשגה הרוחנית נקבע על ידי עומק הרצון המתוקן. עם כל דור חדש יורדות לעולם נשמות יותר ויותר "גסות". לכן המקובלים, שחיו לפני האר"י ז"ל (המאה ה – 16), היו בעלי אגו קטן, ולא יכלו לגלות בחוכמה את כל הפרטים ואת יסודות הבריאה, הבנות כמו מסך, צמצום א', צמצום ב', אור חוזר. הם השתמשו בכוחות הרוחניים האלה, אבל הופעתם ואופן פעולתם לא היו מובנים להם במלואם, ולכן לא יכלו לבטא אותם במדויק.

הדבר דומה לכך, שאנחנו רואים תמונה ואפילו יכולים לציירה, אבל לא יודעים, כיצד הצבעים נחלקים לספקטרום, איזה אורך גל קיים לכל צבע, וכיצד זה משפיע עלינו ונהפך לרגשות. אם חסרה עביות ברצון, אז לא ניתן להגיע לסיבות ולהסביר כיצד האור מתחבר עם הרצון.

האר"י ז"ל היה הראשון, שגילה שוני וקשר בין אור ישר לבין האור חוזר לכל עומקו, וזה הודות לנשמתו המיוחדת. בנוסף לכך, בימיו החלה תקופת המשיח, ובעולם החלו להתגלות נשמות, הדורשות תיקון. לפני כן הייתה תקופת גלות, והאגו לא התגלה בצורתו המוכנה לתיקון.

לכן אומרים שכל המקובלים שלפני האר"י כתבו את חוכמת קבלה מצד האור הישר (קבלה של הרמ"ק), ואילו האר"י לימד וגילה את חכמת הקבלה מצד האור חוזר. ובעל הסולם המשיך את שיטת האר"י והפך אותה למוכנה לשימוש.

רשומות קודמות בנושא:
שליחותה של נשמה ענקית
על בעל הסולם
אנחנו לא יודעים שאנחנו מביאים חיים