מי נקרא "ישראל" ומה תפקיד עם ישראל כלפי העולם?

זה שרוצה ללכת בדרך ה', הוא נקרא ישר-אל, שהוא בחינת ישר-לאל, היינו שכל המעשים שהוא עושה, הוא רוצה שזה יעלה ישר לאל, ולא רוצה שיהיה כוונה אחרת. (הרב"ש, שלבי הסולם, מי שחיזק לבו)

"ישראל", היינו, שיש לו רצון ישר-לאל, היינו, שאין לו רצונות של אהבה עצמית, אלא של אהבת הזולת. (הרב"ש, שלבי הסולם, והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך)

מילת "ישר-אל" הוא אותיות "לי – ראש". היינו שמאמין, שיש לו ראש דקדושה. (בעל הסולם, שמעתי, קמ"ג, אך טוב לישראל)

השם ישראל הוא "לי – ראש", שיראה אדם את עצמו שהוא ראש וראשית הבריאה, ואת תעודתו למשוך את כל באי העולם תחת כנפי השכינה. (ר' שמואל בורנשטיין, שם משמואל, פרשת שמות)

ישראל, עשה אותם הקב"ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. (זוהר לעם, פינחס, סעיף 152)

בישראל שורה סוד האחדות של העולם. (הראי"ה קוק, אורות הקודש ב', תט"ו)

ישראל מביאים אורה לעולם שנאמר (ישעיה ס') "והלכו גויים לאורך". (מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ד', פסקה ב')

אומה שכל טובה שהיא באה לעולם, אינה באה אלא בזכותה.  (בראשית רבה, פרשה ס"ו)

עיקר הבריאה והבחירה, ותיקון וקלקול העולם, הכול תלוי בישראל. (ר' יצחק אייזיק חבר, שיח יצחק, חלק ב', ליקוטים א')

העם הזה… נוצר ובא בשביל כל התבל, להכשרת עתידה. (הראי"ה קוק, חדריו, אלול תשס"ב, עמ' קצ"ח)

תכלית ישראל היא לאחד את העולם כולו למשפחה אחת. (הראי"ה קוק, "תלחש לי סוד ההויה")

לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבֵי בה. הארץ, זוהי ארץ הקדושה של ישראל, שעומדת להיות מושקית מה', ולהתברך ממנו מתחילה. ואח"כ ממנה מושקה העולם כולו. תבל ויושבי בה, אלו שאר הארצות, השותים ממנו. (זוהר לעם, וארא, סעיף 15)

ישראל המה המקבלים בראש וראשונה את כל ההשפעה ומאִתם יתחלק לכל העולמות, ועל כן נקראים ישראל, שהוא "לי – ראש" כלומר שהמה בבחינת הראש לקבל הברכה בראשונה ואחר כך לשאר באי עולם. (ר' יעקב הכהן שפירא, באר מים חיים, פרשת תרומה, פרק כ"ה)

יש בחינת ממוצע בין כללות העולמות לבורא והוא נפש הישראלי שהיא גבוהה מאד בשורשה והיא חלק אלוקי ממש והיא הממוצע והמחבר בין כללות כל העולמות לבורא. ועל ידה נמשך השפע והחיוּת והקיום לכל העולמות כולם ועל כן בישראל תלוי הכול. (ר' נחמן מברסלב, ליקוטי הלכות, ברכת הריח וברכת הודאה, הלכה ד')

כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה. וההסטוריה הישראלית היא תמצית האידיאלי של ההסטוריה הכללית, ואין לך תנועה בעולם בכל העמים כולם שלא תמצא דוגמתה בישראל. ואמונתה היא התמצית המְסוּלָת (המעולה) והמקור המשפיע את הטוב והאידיאליות לאמונות כולן… עד שיביאם למדרגת שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. (הראי"ה קוק, אורות ישראל א', א')

ישראל הן סגולתו של הקב"ה, שנאמר, להיות לו לעם סגולה. (מדרש תנאים, דברים, פרק י"ד)

כתוב, והייתם לי סגולה מכל העמים. כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתֵיעשה סגולה מכל העמים. (בעל הסולם, מאמר "הערבות", כ"ח)

הענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללית. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו וגם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללית. והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהן אותן הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, על דרך שורשם העליון". (בעל הסולם, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה")

על ידי עם ישראל שהם מסוגלים יותר מכל העמים להתקרבות ה', ישפיע אחר כך השפע לשאר העמים. (הרב"ש, אגרות, אגרת י"ח)

האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו. באופן שניצוצי ההזדככות הללו הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצֶה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות ויכניסו את עצמם תחת עולו יתברך, וכף החובה יתבער מן הארץ. (בעל הסולם, מאמר "הערבות", כ"ד)

ישראל בתור אומה מיוחדת, ברוכה בעומק קדושתה ושאיפתה האלוקית, משפיע הוא על כל ההיקף של כל העמים כולם, לעדן את הנשמה הלאומית שבכל עם, ולקרב את העמים כולם בכוחו למעמד יותר נשגב ויותר אצילי. (הראי"ה קוק, אורות, עמ' קנ"א)

הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ודייק הכתוב, ביום ההוא, ולא לפני זה. וכן כמה כתובים: ומלאה הארץ דעה את ה' וגו', וינהרו אליו כל הגויים וגו'. אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי האומה הישראלית. דהיינו, כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שניתנה, כי אז לא היו משובחים כלל משאר האומות, כמובן. (בעל הסולם, מאמר "הערבות", כ')

בני ישראל נעשו ערֵבים לתקן כל העולם בכוח התורה… כי הכול תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכים כל הברואים אחריהם. (ר' יהודה אריה לייב אלתר, שפת אמת, ספר שמות, פרשת יתרו)

מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצוות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דבקותו ית'. (בעל הסולם, מאמר "הערבות", כ')

האומה הישראלית הותקנה כבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות יכריעו את עצמם לכף זכות, אז יתגלה משיח ה', אשר תפקידו, מלבד מה שישלים את בני ישראל למטרה הסופית לדבקותו יתברך, כן יבוא ללמד דרכי ה' אל כל האומות. כמ"ש, ונהרו אליו כל הגויים. (בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות")

צריך שתדע שאע"פ שישראל מצד עצמם כבר הם נבחרים ומקודשים, ומעוטרים בעטרות ה', הנה עד שהעולם כולו בכל חלקיו אינו נתקן, גם ישראל אינם מגיעים לתכלית מעלתם, אמנם כשכבר יתגלה מלכותו יתברך בעולמו וישלוט הטוב ויכפה הרע כראוי אז יירשו ישראל מעלתם בשלמות. (הרמח"ל, מאמר החכמה, תפילת ראש השנה)

אמרו חז"ל שלא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, כלומר, כל זמן שהאהבה העצמית והאגואיזם שׂוררים בין האומות גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה' על צד הטוהרה בדבר השפעה לזולת, כמ"ש "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים". ודבר זה אנו רואים מפי הניסיון, שהרי ביאת הארץ ובניין בית המקדש לא יכלו להחזיק מעמד ולקבל הברכות אשר נשבע ה' לאבותינו. וזהו שאמרו, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה, כלומר, עד כאן עדיין לא היה לבני ישראל כלי המחזיק ברכת האבות, ועל כן עוד לא התקיימה השבועה שנוכל לרשת ברכת הארץ לנצחיות, כי רק שלום העולם הוא הכלי היחיד המאפשר אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו. (בעל הסולם, מאמר "השלום")

תחיית האומה היא הייסוד של בניין התשובה הגדולה, תשובת ישראל העליונה ותשובת העולם כולו, שתבוא אחריה. (הראי"ה קוק, אורות התשובה, י"ז, א')

בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא עניין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל. (הראי"ה קוק, "אורות", עמ' ט"ז)

גדולה היא אמונתי, שכל רעש עולמי הזה של שעת מעבר-עולם שאנו חיים בו, לא בא בעיקרו כי אם בשביל ישראל… קרואים אנו כעת לתפקיד גדול וקדוש, למלאותו ברצון ודעה, לבנות את עצמנו ואת כל העולם ההרוס עמנו יחד. (הראי"ה קוק, "אגרות הראיה", תשכו)

ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרוג את בני ישראל, דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג): "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל". דהיינו, כמ"ש בתיקונים, שהם גורמים, עניות וחרב ושוד והרֵגות והשמדות, בעולם כולו.  ואחר שבעוונותינו הרבים, נעשינו עדי ראייה, לכל האמור בתיקונים. ולא עוד, אלא שמידת הדין, פגעה דווקא בטובים שבנו, כמ"ש ז"ל (ב"ק ס'): "ואינה מתחלת, אלא מן הצדיקים תחילה". ומכל הפאר, שהיה לכלל ישראל, בארצות פולין וליטא וכו', לא נשאר לנו, אלא השרידים שבארצנו הקדושה. הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפלֵטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפלֵטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה, וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה. ואז יזכה, כל אחד ואחד מאתנו, להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת "ישראל" שבו, שהיא צורכי הנפש, על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת "אומות העולם" שבו, שהיא צורכי הגוף. ויגיע כוח הזה, גם על כלל ישראל כולו, עד ש"עמי הארצות" שבנו, יכירו ויידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם, ויצייתו להם. וכן פנימיות אומות העולם, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן. וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם, על חיצוניות העולם, שהם האומות. ואז, כל אומות העולם, יכירו ויודו, במעלת ישראל עליהם. ויקיימו הכתוב (ישעיהו י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכן (ישעיהו מ"ט): "והביאו בנייך בחוצן, ובנותיך על כתף תינשאנה". וז"ש בזוהר, נשוא, דף קכ"ד ע"ב, וז"ל: "בהאי חיבורא דילך, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא, ברחמי (בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר, ייצאו בו מן הגלות, ברחמים)". (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ע"א)

וכאשר יושלמו בני ישראל, עם דעת השלם יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם. (בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, ד')

כשיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית… לתת לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כי אם כל העולם כולו… אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של זוהמת הרע, הרִשעה וההתקוממות לא תפעל עליה מאומה, הכעס והעצב לא יוכל לשלוט בקִרבה… אז יתבטל כוח הזרוע מעיקרו, והחרב תְאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור.  (הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב', עמ' 98-99)