דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מי אני: בעל הבית על החיים או צעצוע עם קפיץ?

מי אני: בעל הבית על החיים או צעצוע עם קפיץ?

היום אנחנו נכנסים לכזאת מערכת, שמראה לנו שאנחנו חייבים לפעול למען ההשפעה, למען יצירת הקשר בינינו, הקשר עם הקבוצה.

אנחנו נמצאים במשבר: לא אנחנו אישית, אלה שעוסקים בחכמת הקבלה, אלא העולם, שמרגיש כך את עצמו. מהיכן זה מגיע? מה זה בכלל המשבר הזה? – זוהי הרגשת האגואיזם העולמי ביחס למערכת שמתחילה להתגלות בתוכנו, כמו צילום בתהליך הפיתוח: בהדרגה, כמו מתוך ערפל, מופיעה תמונה חדשה, והתמונה הזאת אינה תואמת לנו.

פתאום מופיעים בנו תכונות האור, תכונות ההשפעה, התכונות של הקשר ההדדי בינינו, בה בשעה שבאנושות קיימות תכונות אינדיבידואליות ואגואיסטיות: דחייה, ניצול הדדי. העימות בין שתי המערכות האלה: מצד אחד, המערכת האגואיסטית, ומהצד השני, המערכת האלטרואיסטית, והשפעתן זו על זו, יוצרות ביניהן מבנה חדש, גדול ורבגוני.

זה מעולם לא היה בנו. תמיד הייתה בנו רק המערכת האגואיסטית, ואנחנו עבדנו בה. הופיעו בנו רצונות, ומימשנו אותם. היה נדמה לנו שכל זה, זה אנחנו: אנחנו רוצים להתפתח, אנחנו רוצים לפעול, אנחנו רוצים לעבוד, אנחנו רוצים לעשות הכול.

למה? – מפני שאת האגואיזם שהופיע בנו, את הרצונות שלנו, אנחנו זיהינו עם עצמנו. לא היו לנו שום שאלות על הופעת הרצונות בנו, מפני שהם הורגשו כשלנו: אני רוצה עכשיו את זה ואחר כך את זה ואת זה. ולמה אני פתאום רוצה? – אין לי שאלה כזאת. אני רוצה. אינני מרגיש שמישהו כביכול דוחף לי את השאלות האלה, "מכניס" אותן לתוכי, ואני מתחיל לרוץ לעבוד. לא! אני מתמזג לגמרי עם הרצונות האלה, אני מרגיש שהם ואני זה דבר אחד: אלה הרצונות שלי שמופיעים בתוכי: אני רוצה.

איך זה קורה פתאום? אני הרי בהמה רגילה, שמופיעים בה רצונות קטנים, טבעיים, אינסטינקטיביים, שנחוצים לקיום שלי.

ופתאום מתחילים להופיע בנו רצונות אגואיסטיים חדשים, שנוגעים להתפתחות הטכנולוגיות, החברה, המשפחה, ההשכלה, החינוך, התרבות, המדע, הקשרים הבנקאיים, הקשרים הכלכליים-פיננסיים, הקשרים בינינו, קשרי המסחר, החליפין, גילוי טריטוריות חדשות, התפתחות, התקשרות.

מהיכן כל זה התפתח פתאום באדם בהשוואה לעולם החי, שאינו מתפתח?

העניין הוא, שבנו כל הזמן מתפתח האגואיזם שכל הזמן מעורר אותנו: תממש עוד ועוד ועוד, תממש את הרצונות החדשים שלך. אני לא מרגיש שהרצונות האלה, שפתאום מופיעים אצלי מאיפשהו, מופיעים מבחוץ. אני מרגיש שהם פשוט מופיעים מתוכי עצמי, ולכן אני שואף לרוץ קדימה ולממש, מה שנקרא, את הרצונות שלי.

למעשה, הרצונות האלה הם לא שלי. פשוט חסרה בי ההרגשה שהם לא שלי. ובצורה כזאת אני נדחף קדימה ופועל. אני לא מרגיש שאני כמו שפן צעצוע קטן עם קפיץ, שמתחו את הקפיץ שלו על ידי מפתח והוא קופץ. אינני מרגיש זאת בינתיים, עד לזמננו.

מתוך השיעור הווירטואלי בנושא "יסודות חכמת הקבלה", 25.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
העולם שמופיע מתוך הערפל
בין שני העולמות
"עוגת השכבות" של הנשמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wfsXx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest