דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מירידה נולדות אותיות התורה

מירידה נולדות אותיות התורה

שאלה: איך אפשר להשיג כזה רצון חזק לרוחניות, שיידחה את כל שאר הרצונות מהגוף?

תשובתי: בכל אחד מאיתנו יש תרי"ג (613) רצונות, שאותם צריך לכוון במידת ההבנה שלנו לגדלות וחשיבות ההשפעה, האהבה, החיבור, הערבות ההדדית. כל מה שיוצא מחוץ לאינטרסים האישיים שלי מחוץ לאינטרסים של העור שלי, צריך להפוך עבורי לחשוב יותר, מאשר הרצונות האגואיסטיים של הגוף שלי.

אם האדם מחלק בצורה כזאת את הרצונות החיצוניים והפנימיים, ומכוון את עצמו בכיוון מתוכו החוצה, אז זה בינתיים מספיק. כל רגע צריך לבדוק שוב ושוב ולנסות להישאר באותו הכיוון של המחשבה.

ובסופו של דבר, הרגל נעשה טבע שני, ועל ידי המאמץ שאני משקיע מגיע אליי מאור, אני עושה עוד קצת מאמץ, מגיע עוד קצת מאור. מהרגעים האלה אני מתחיל לבנות את עצמי, מפני ש"אין תקנה לאדם, אלא להישיר כל הרגעים ההווים והעתידים לבוא, שיהיו מוקטרים ומוגשים לשמו הגדול" (בעל הסולם, אגרת י"ח), עוד ועוד קצת. דווקא מ"יציאות" (מ"ציון") כאלה יוצאת תורה, כמ"ש: "כי מציון תצא תורה".

כי כאשר אני מרגיש שיצאתי מהכוונה הנכונה, אז מופיע אצלי חיסרון לחזור ואז אני דורש את המאור המחזיר למוטב, שנקרא "תורה". יוצא, שדווקא מציון, מכאלה יציאות, נולדת התורה: לא מהעליות, אלא מהירידות, מהיציאות מההכוונה הנכונה.

כך אני כל הזמן מוסיף עוד "אות" ועוד אחת, עד שכל ספר התורה עובר דרכי.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 29.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הקריטריון להתקדמות הוא תמיד אחד
אין רצונות מיותרים
שים בפינו תפילה!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8QiRU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest