מחר מתחיל היום

Laitman_2011-09_6649.jpg

הזמן, התנועה והמרחב אינם קיימים. זה רק אנחנו בתוך המודעות שלנו מתייחסים לתפיסתנו לפי מדדים מסוימים: שנים, זמן, תנועה, מרחב. בהתאם לכך אנחנו מתארים לעצמנו תמונה מסוימת.

אך מחוץ לך אין שום מיליארדי שנים. אם אתה תשאל, האם היה אתמול או לא, אז תחילה יש לברר מה זאת אומרת "אתמול" או מה זאת אומרת לפני אלף שנה? מה זאת אומרת "היה"? עכשיו אני מרגיש מצבים כאלה ומכנה אותם "אתמול", "שלשום", "מחר". אם מנתקים את הנקודה הזאת, את "אותי שמרגיש", לא יישאר כלום.

אנחנו מדברים רק על איך יוצאים מתוך האשליה הזאת. אנחנו מבולבלים לחלוטין ואין צורך לדון על מה שקורה כאן, צריך רק לחפש כיצד להתעלות מעל ההרגשה וההבנה הגשמית הזאת, ואז אנחנו נרגיש ונבין את האמת ונוכל לדון על מצבנו. כל עוד אנחנו נמצאים בתוכו, איננו יכולים לדון על שום דבר, זה לחלוטין חסר תועלת.

אנחנו יוצאים מתוך המציאות הזאת, מפני שמתוכה אנחנו צריכים לתקן את עצמנו. כאשר אני פונה אליך, אני למעשה מתקן את עצמי. בתוכי קיימת איזו דמות שלך, שנראית לי מנותקת ממני ואפילו פועלת כנגדי. אך למעשה, זהו חלק בלתי נפרד ממני, ועליי לתקנו. אני רואה את כל חלקיי כאילו זרים, זה נקרא "שבירה". וברגע שאני אתקן את עצמי הם כולם יתחברו.

וכבר במדרגה הראשונה אני אקבל התרשמות נכונה על מהו זמן, תנועה ומרחב, מפני שיתגלה המימד העליון. אני כבר אתחיל להרגיש במידת מה, מהן התכונות הרוחניות, מהם שלושת הצירים, המרחבים וזמן. אני אבין ש"זמן" זאת שרשרת של סיבות ותוצאות, שביניהן אין שום מרווחים שנוצרים רק כתוצאה מפעולות מכאניות.

המושג הרוחני הוא שאנחנו בעצמנו יוצרים את הזמן וקובעים את מהירותו על ידי התיקונים שלנו. אנחנו לא מודדים את הזמן על פי סיבובן של פלנטות גשמיות כלשהן אחת סביב השנייה: ימים, חודשים, שנים. האם הסיבובים של גוף קוסמי אחד ליד גוף אחר קובעים לי את מושג הזמן שעל פיו אני חי? האם אני צריך לחיות בהתאמה לגושי האבנים שנעים אחד ביחס לשני?

אין זמן ברוחניות, אלא כל פעולה מתרחשת בסמיכות אחת אחרי השנייה. ביצעת פעולה, יצרת אימפולס, הפעולה הבאה היא האימפולס הנוסף, שביניהם אין שום מרווח. הרי אנחנו לא לוקחים בחשבון כיצד באותו הזמן מסתובבים כדור הארץ, הירח, השמש.

הבעיה היא שבינתיים אנחנו לא מרגישים זמן רוחני. אך ברגע שתצא אל העולם הרוחני, תעלה אפילו למדרגה הרוחנית הראשונה, אתה תתחיל לתאר עולם על פי האבחנות החדשות. זאת לא תהיה אשליה אלא הרגשה אמיתית.

זה יהיה עד כדי כך ברור, כפי שאתה מרגיש עכשיו את העולם הזה מסביבך בתפיסתך הפנימית, תהיה לך תמונה אחת נוספת, שמתוכה אתה תסיק הגדרות חדשות. אבל עד גמר התיקון אתה תישאר עם שני המימדים: עם המרחב של העולם הזה, ועם מימד נוסף – העולם הרוחני. הרי כל עוד לא תיקנת את עצמך, יישאר בך חלק כלשהו מתוך המדרגה הנמוכה ביותר שנקרא "העולם הזה". מתוכה אתה תגלה, ותוציא מתוך מצרים תכונות יותר ויותר חדשות ותתקן אותן.

מתוך שיעור על פי ספרו של האר"י "שער הכוונות", 11.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
נולדו לזחול בשלושה צירים
כמו קובייה שחורה בתוך האור
הנוסחה של המציאות – עם נעלם (או לא נעלם) אחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LmUDD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest