מחצית המטבע שלי

"כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה: העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם." (תורה, ספר "שמות", פרשת "כי תשא", פרק ל, פסוקים י"ד – ט"ו).

כל אדם נותן "מחצית השקל", מאחר ואת החצי השני מכניס הבא שאיתו הוא מתחבר. כי כולם צריכים להתאחד תחילה בעשיריות, אחר כך במאות ובאלפים.

יוצא, שכל אחד מביא מעצמו רק חצי, ובכזה שיתוף הדדי נכון בינינו אנחנו יכולים להתארגן. העניין הוא, שיחס טוב לעולם, האהבה אליו של אדם נפרד לא נותנת שום דבר. בזה מסתכם עיקרון ההפצה.

לא יכול להיות אדם אחד צדיק וכל השאר רשעים. אני צריך לעשות את כל השאר שיהיו כמוני, ובשיתוף ההדדי המשותף לבנות שדה של חסד, מאור פנים, השפעה ואהבה. רק במקרה כזה יורד עליי האור העליון.

אף אחד אינו יוכל להתקדם אם הוא לא מסייע לאחרים. כאן בהכרח חייבים להיות החברים והקבוצה. לכן, "מחצית השקל", זה החצי שלי שאני שׂם בקופת החיסכון המשותפת. מה גם שהיא מהווה מחצית רק כאשר אני מעורר את האחרים לתת את החצי השני.

כאשר כל אחד מהחברים נותן את החצי שלו, אז מלמעלה על המאמצים האלה יורד אור עליון, שנקרא "תורה" ומחבר אותם יחד. וזה נקרא "לכפר על נפשתיכם", שזה מסמל טהרה, לידה, התגלות הנשמה הכללית, הקשר הכללי בינינו.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 26.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נשמה: לא מה שחשבתם
ירידה לפי התוכנית, עלייה לפי הרצון
דחף נצחי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/G1g90

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest